בניין (שפה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להתפוטר
מ הגהה
תגית: גרשיים שגויים
שורה 1:
{{ערך מורחב|בניינים בעברית}}
 
ה'''בניין''' הדקדוקי הוא '''תבנית דקדוקית''' ב[[מערכת הפועל]] של השפה ה[[עברית]] ושאר [[שפות שמיות|השפות השמיות]]. לדוגמה, בעברית קיימים שבעה בניינים: '''פעל''' ו'''נפעל''', '''פיעל''' ו'''פועל''', '''הפעיל''' ו'''הופעל''', וכן '''התפעל'''. זהו מרכיב מרכזי במערכת הנטייה של [[מערכת הפועל|הפועל]], הקובע משמעות על סוג הפעולה. לדוגמה, בחירת הבניין קובעת אם הפעולה נעשית בידי העושה (פעיל: בשפה העברית בבנייני פעל, פיעל, הפעיל והתפעל) או נעשית עליו (סביל, בשפה העברית בבנייני נפעל ופוּעל) וכן אם זו פעולה נמשכת או חוזרת (בעברית: בניין התפעל) פעולה בעוצמה גבוהה (אינטנסיבית), גרימה, או פעולה בכוונה תחילה (בעברית בבנייני פיעל ופוּעל). קיימות משמעויות נוספות ובניינים נוספים בשפות האחרות.
 
שורה 13 ⟵ 11:
 
== משמעות הבניינים והשתלשלות יצירתם ==
בשפה העברית, בדרך כלל לכל בניין יש משמעות לגבי אופן הפעולה - פעיל (אקטיבי) או סביל (פאסיביפסיבי), לגבי ביצוע הפעולה - פעולה רגילה או פעולה בעוצמה רבה או מתוך כוונה תחילה, ולגבי המשכיות הפעולה - פעולה מיידית לעומת פעולה חוזרת או נמשכת.
 
הפעילים הם בניין קל (פעל), פיעל, הפעיל, והתפעל. הסבילים הם בניין נפעל, פוּעל והפעל. הפעולה הנמשכת או החוזרת מיוצגת בבניין התפעל, והפעולה בכוונת מכוון או בעוצמה רבה מיוצגת בפיעל (באופן פעיל-אקטיבי) ובפּוּעל - באופן סביל-פאסיביפסיבי, שבו נעשתה פעולה על הנושא בעצמה רבה או בכוונה תחילה.
 
בין זוגות הבניינים "הֻפעל" ו"הפעיל״הפעיל" וכן "פִּעֵל" ו"פֻּעַל" יש ''רמז צורני'' על ידי שינוי הניקוד בלבד, הקובע שהראשון מבין כל זוג הוא פעיל - הנושא פועל על המושא, בעוד השני סביל - והפעולה נעשית על הנושא. ממצאים לשוניים מורים לחוקרי תולדות הלשון שבעבר היה צמד דומה לבניין הקל ''פעל'', אך הזוג הסביל הוחלף בהשפעת הארמית העתיקה בבניין ''נפעל'' שבו ה''רמז הצורני'' הוא תוספת נו"ן בתחילת המילה.
 
== תולדות התפתחות הבניינים ==
 
בשפות רבות לא שמיות ישנה סדרה של תוספות, שאפשר להוסיף לפועל אחד, כדי להפוך אותו לפועל אחר בעל משמעות אחרת. דוגמאות מאנגלית: He operates, פירושו "הוא פועל" ולעומת זאת He cooperates, פירושו "הוא משתף פעולה". He locks, פירושו "הוא נועל" ולעומת זאת He unlocks, פירושו "הוא משחרר נעילה". דוגמה מצרפתית: il marie, פירושו "הוא מחתן" ולעומת זאת il se-marie, פירושו "הוא מתחתן". בשתי השפות גם יחד, קיימת גם התוספת re, בתחילת פועל, המוסיפה את רעיון החזרתיות למשמעות הפועל. מעצם קיומן של תוספות כאלו, התפתחה מערכת הבניינים של השפות השמיות.
 
שורה 58 ⟵ 55:
 
* '''בניינים בעברית''':
** '''הבניינים בעברית החדשה''': שבעת הבניינים העיקריים בעברית הם: פָּעַל (מכונה גם "קל"), נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל. דוגמה לבינייןלבניין נדיר יותר: שִׁפְעֵל. מבחינה צורנית, הבניינים נבדלים זה מזה בתוספות שלפני פ' הפועל, בתנועות של אותיות הפועל (פָּעַל/פִּעֵל) והבניין הִפְעִיל שונה מהאחרים גם אורך התנועה של ע' הפועל (חיריק מלא במקום תנועה קצרה). ייתכן שמתפתח כיום בניין חדש '''תיפעל'''. (ראו בהרחבה: [[בניינים בעברית|הבניינים בעברית החדשה]])
** '''הבניינים בלשון חז"ל''': מערכת הבניינים בלשון חז"ל דומה לזו של העברית המקובלת, אך משתנה מעט, מתקופה לתקופה, בהתאם להשפעותיהן של השפות השמיות האחרות. אחד השינויים הבולטים הוא קיומו של בניין "נִתְפָּעַל". (ראו בהרחבה: [[לשון חז"ל#מאפיינים מתחום תורת הצורות|בניינים בלשון חז"ל]])
 
* '''הבניינים בערבית''': בערבית ספרותית ישנם עשרה בינייניםבניינים עיקריים וחמישה משניים. לחלק מבנייני השפה הערבית קל למצוא בניינים דומי משמעות בעברית (התפעל, בעברית, דומה ל"תפאעל" בערבית) ולחלק קשה למצוא. מבחינה צורנית, ההבדלים בין הבניינים העיקריים בשפה הערבית נוצרים גם באופן בו הם נוצרים בעברית וגם בדרכים נוספות. הדרכים הנוספות הן תוספת דגש לע' הפועל ותוספת עיצור אחרי ע' הפועל. בערבית המדוברת הפלסטינית, השתמרו שמונה מעשרת הבניינים העיקריים של הערבית הספרותית. (ראו בהרחבה: [[ערבית#הבניינים|בניינים בערבית]])
 
* '''הבניינים באכדית''': באכדית 13 בניינים. לחלקם קל למצוא בניינים מקבילים מבחינת המשמעות בעברית או בערבית ולחלקם קשה. יותר. הבניינים באכדית נבדלים מבחינה צורנית בתנועות עצמן, באורך התנועות, בתוספות עיצורים לפני אות השורש הראשונה ובתוספת הברה שלמה (ההברה תַּ ta או הבהברהההברה tan תַּן) אחרי אות השורש הראשונה. (ראו בהרחבה: [[אכדית#דקדוק|בניינים באכדית]])
 
*'''בניינים בארמית''':
** '''הבניינים בארמית ארצישראלית גלילית''': מערכת הבניינים של הארמית הגלילית היא פשוטה יחסית. היא מכילה שישה בניינים: פְּעַל (מקביל לבניין קל בעברית), פַּעֵל - המקביל לבניין פִּעֵל בעברית, אַפְעֵל - המקביל לבניין הפעיל בעברית, אֶתְפְּעֵל - סביל של פְּעַל, אֶתְפַּעַל - סביל של פַּעֵל, ובניין נדיר מאוד: אֶתַּפְעַל - סביל של אפעל. (ראו בהרחבה: [[ארמית גלילית#נטיית הפועל|בניינים בארמית גלילית]])
** '''הבניינים בארמית אשורית - הארמית הסורית בת ימינו''': בארמית הסורית המודרנית, כמו בגלילית יש שישה בניינים עיקריים. בניינים אלו דומים לבנייני הארמית הגלילית בתצורתם, אולם, שלושת הבניינים האחרונים שינו את משמעותם מסבילות להדדיות. (ראו בהרחבה: [[סורית#דקדוק|בניינים בארמית סורית מודרנית]])
 
== ראו גם ==
{{ערך* מורחב|[[בניינים בעברית}}]]
 
[[קטגוריה:מורפולוגיה (בלשנות)]]