|
[[קובץ:Grossi-7.png|שמאל|ממוזער|220px|מקליטרשם נתוני טיסה (FDR) ומקליטורשם קול בתאתא הטייס (CVR)]]
'''קופסה שחורה''' ב[[תעופה]] (ב[[אנגלית]]: '''Black Box'''), היא התקןמערכת הקלטה המותקן ב[[כלי טיס]] הרושם ומתעדהמתעדת באמצעים אנלוגיים או דיגיטליים נתוני טיסה שונים ומקליטוקשר קולותהפנים של [[צוות אוויר|צוות הטיסההאוויר]]. מטרתהמטרת המערכת היא לסייע בחקירת [[תאונה אווירית|תאונות]] או תקריות אוויריות. המונח המקצועי של הקופסה השחורה הוא '''מקליט טיסה''' (באנגלית: '''Flight recorder''').{{ש}}
מטוסי נוסעים מחויבים לשאת מקלטי טיסה מאז שנות השישים. מקלט הקול (CVR) הראשון הותקן לראשונה באוסטרליה בעקבות התרסקות של מטוס [[פוקר F27]] בשנת 1960.
==מרכיבי המערכת==
==סוגי מקליטי טיסה==
[[כלי טיס]] מצוידים בשני מקליטי טיסה משני סוגים: מקליטרשם קול בתאתא הטייס (CVR) ומקליטורשם נתוני טיסה (FDR). {{ש}}במקרים מסוימים, שתי יחידות ההקלטה משולבות בקופסה אחת (FDR/CVR).
[[קובץ:2002-dmuseum-luftfahrt-014-650.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מקליטרשם קול בתאתא הטייסטייס (CVR) (מוצג ב[[מוזיאון המדע (מינכן)|מוזיאון המדע במינכן]]) העושה שימוש בסרט מגנטי על פי דרישת התקן הישן]]
[[קובץ:Fdr_sidefront.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מקליטרשם נתוני הטיסהטיסה (FDR)]]
===מקליטרשם קול בתאתא הטייסטייס===
מקליט הקול ב[[תא הטייס]]טייס (נקרא ב[[אנגלית]]: '''Cockpit Voice Recorder''' או בקיצור: '''CVR''') מקליט בארבעה ערוצים במשך שעתיים את השיחות בתוך תא הטייס בין הטייסים לבין עצמם, שיחות רדיו בין הטייסים לבין מטוסים אחרים ובין הטייסים ל[[פיקוח טיסה|פקחי הטיסה]] ומיקרופון נוסף הבנוי בתיקרת תא הטייס להקלטת קולות רקע. משנת [[2005]] דורש מינהל התעופה הפדרלי בארצות הברית (FAA) שזמן ההקלטה יהיה לפחות 30 דקות, אך הוא נמצא בלתי מספק מאחר שבהרבה מקרים קטעים משמעותיים הדרושים לחקירה התרחשו לפני 30 הדקות של תחילת ההקלטה, המינהל הארצי לבטיחות בתחבורה (NTSB) ממליץ על זמן הקלטה של לפחות שעתיים. יחידות הקלטה ישנות ביצעו את ההקלטה בצורה אנלוגית על גבי [[סרט מגנטי]], חלק מהיחידות עשו שימוש בשני סלילים אשר גלגלו את עצמם אוטומטית חזרה לתחילת הסליל כשהם הגיעו לקיצם וחלק עשו שימוש בסליל אחד אשר נע בלולאה מתמשכת ומחק את ההקלטה הישנה כל 30 דקות. שחזור קולות שהוקלטו על גבי סרט מגנטי התגלה לעיתים רבות כמשימה קשה, במיוחד לאחר שהסרט שהה במי ים והמעטפת שלו נפרצה, לכן התקני הקלטה מודרניים עושים שימוש ב-[[Solid state drive|דיסק אלקטרוני (SSD)]] ללא חלקים נעים אשר מבצע את ההקלטה בצורה [[דיגיטלי]]ת והוא עמיד הרבה יותר לזעזועים, טלטול ולחות. דרישות אספקת הכוח של הדיסק האלקטרוני מאפשרות לכלול ביחידה [[סוללה חשמלית|סוללה]] עצמאית, כך שההקלטה יכולה להמשך עד שהטיסה נקטעת, אפילו במקרה שהמערכת החשמלית של המטוס כושלת.
===מקליטרשם נתוני טיסה===
מקליטרשם נתוני הטיסהטיסה (נקרא באנגלית: '''Flight Data Recorder''' או בקיצור: '''FDR''') מקבל מידע באמצעות היחידה לאיסוף נתוני טיסה (Flight Data Acquisition Unit או בקיצור: FDAU) המקבלת נתונים ממערכות [[אוויוניקה]] ומחיישנים שונים כמו, מצב המטוס (מהירות, גובה, כיוון, שיעור נסיקה, גלגול המטוס, ניווט וכדומה), מצב המנועים, מצב המערכת ההידראולית, מדדי דלק, זמן ועוד. על פי תקנות מינהל התעופה הפדרלי בארצות הברית (FAA), על הקופסה להקליט לפחות 88 פרמטרים שונים (עד שנת [[2002]] נדרשו רק 29 פרמטרים), אך ישנן מערכות המקליטות משתנים רבים נוספים, כל פרמטר מוקלט מספר פעמים בשנייה. רוב מקליטי נתוני הטיסה מקליטים 17-25 שעות של נתונים בלולאה מתמשכת.
==תכנון==
[[קובץ:Flightrecorder.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שני צדדיו של מקליטרשם קול בתאתא הטייסטייס{{ש}} (CVR) עם כיתוב "מקליט טיסה לא לפתוח" באנגלית ובצרפתית]]
[[קובץ:ULBeacon.jpg|שמאל|ממוזער|220px|משואת איתור תת-ימית (ULB) מוצמדת למקליטלרשם נתוני הטיסה]]
כיום הקופסאות השחורות מתוכננות על פי תקנים בינלאומיים ועל פי המלצות הנהוגות על ידי [[הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית]] (ICAO), הארגון האירופאי לתעופה אזרחית (EUROCAE) ומינהל התעופה הפדרלי (FAA) ב[[ארצות הברית]].
רוב המטוסים ב[[תעופה כללית|תעופה הכללית]] בארצות הברית נדרשים להיות מצוידים במשדר איתור בזמן חירום (ELT), תלוי בסוג המטוס ואזור תפעולו, בעוד ש[[חברת תעופה|חברות תעופה מסחריות]] אינן נדרשות לכך. למרות זאת, הקופסאות השחורות במטוסים מסחריים נדרשות להיות מצוידות במשואת איתור תת-מימית (Underwater Locator Beacon או בקיצור: ULB) אשר מופעלת באופן אוטומטי כאשר היא באה במגע עם מים, המשואה משדרת אותות על-קוליים בתדר 37.5 [[הרץ|kHz]] במרווחים של פעימה אחת בשנייה, אותות אלה ניתנים לקליטה על ידי מגוון רחב של מקלטים, המשואה תפעל במשך 30 ימים בעומק של עד 20,000 רגל (6 ק"מ).
החל משנות השבעים רוב [[מטוס סילון|מטוסי הסילון]] המסחריים מצוידים בהתקן הקלטה קל לנגישות (Quick Access Recorder או בקיצור: QAR). התקן זה מקליט נתונים על גבי אמצעי אחסון נייד. הגישה למקליט הקול (CVR) ומקליט הנתונים (FDR) היא מטבעה קשה לגישה מאחר שעליהם להיות עמידים לתאונות, הם גם דורשים ציוד מיוחד להקריאתלהשגת ההקלטות. ה- QAR ניתן לשליפה בקלות והוא מתוכנן כך שניתן יהיה לקורא את הנתונים המוקלטים באמצעות [[מחשב שולחני]] רגיל. חברות תעופה רבות משתמשות בנתונים האלה לחקירת אירועים משמעותיים בעלי פרמטרים החורגים מאלה של טיסה נורמלית. זה מאפשר לגלות ולטפל בבעיות תפעוליות ובכך למנוע את התאונה מראש.
השימוש בנתונים של הקופסאות השחורות הוא בעיקר לצורך חקירת תאונות אך גם לצורך ניתוח מצבים לשיפור בטיחות בתעופה, ניתוחאיסוף מצביםוניתוח שלנתוני [[התעייפות החומר]] בדיקת ביצועי המנועים, ניצול אופטימלי של דלק והתנהגות מסוכנת של צוות הטיסה.
==מקור השם==
מקור נוסף לשמה של הקופסה השחורה הוא במינוח של [[חיל האוויר המלכותי]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה שבין השנים 1940-1945 הוכנסו למטוסים (במיוחד [[מפציץ|מטוסי הפצצה]]) חידושים אלקטרונים רבים של [[אוויוניקה|מערכות אוויוניקה]] כמו: [[ניווט|מערכות ניווט]], [[מכ"ם|מערכות מכ"ם]] ו[[מכשיר קשר|מערכות קשר]]. מערכות אלה היו עטופות בדרך כלל בקופסת מתכת צבועה בשחור למניעת השתקפות. במשך הזמן כל ציוד אלקטרוני חדש כונה "קופסה שחורה", מונח שנהפך נפוץ בתעופה האזרחית בתקופה שאחרי המלחמה.
==דוגמה לשיחה שהוקלטה על ידי מקליטברשם הקול בתא הטייס==
מקליטרשם הקול בתא הטייס (CVR) לוכד לעיתים קרובות את מילותיהם האחרונות של צוות הטיסההאוויר ממש לפני ההתרסקות. להלן תמליל השיחה בין צוות המטוס ל[[מגדל פיקוח|מגדל הפיקוח]] של [[אסון ביילמר|טיסה 1862 של אל על]] שהתרסקה ב-4 באוקטובר 1992 ב[[אמסטרדם]] שב[[הולנד]]:
<div style="text-align: LEFT;">
| 