זיכרון מודחק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ האתר אליו מפנה הקישור הוסר מהמרשתת.
שורה 5:
 
==המחלוקת סביב קיומם של זיכרונות מודחקים-משוחזרים==
האפשרות שאירועים טראומטיים ממושכים [[הדחקה|יודחקו]] עד כדי שכחה ויצופו מחדש, שנויה במחלוקת בקרב אנשי [[מדעי ההתנהגות]] וחוקרי זיכרון. מראשוני התורמים לדיון, [[זיגמונד פרויד]], שסבר בתחילה כי זיכרונות טראומטיים העולים בטיפול מבוססים על ה[[תת-מודע]],{{הערה|אף שהביע ספקות בדבר תקפותה המדעית של ההשערה: "I should accuse myself of blameworthy credulity if I did not possess more conclusive evidence." (מתוך המאמר "Heredity and the Aetiology of the Neuroses" שפורסם במקור בצרפתית בשנת 1896)}} אולם בהמשך שינה עמדתו וגרס כי זיכרונות אלו הם פרי הדמיון.{{הערה|{{Ynet|גד בן שפר|נזכרת באונס אחרי 30 שנה?|3713838|15 במאי 2009}}}} מחד, מרבית העוסקים בטיפול פסיכולוגי סבורים שהתופעה קיימת ואף נפוצה למדי. מנגד, מרבית החוקרים המדעיים סבורים שאין לתאוריה [[אישוש]], וכי תחושות זיכרון אלו מבוססות על זיכרון שגוי, כוזב או בדוי (קוֹנְפַבּוּלַצְיָָה).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Lawrence Patihis et al|שם = Are the “Memory Wars” Over? A Scientist-Practitioner Gap in Beliefs About Repressed Memory|כתב עת = Psychological science|כרך = 25(2)|עמ = 519-530|שנת הוצאה = 2014}}}} המחלוקת הממושכת זכתה לכינוי "מלחמות הזיכרון" (memory wars){{כ}}.{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://memorywars.org/|כותרת = Memory Wars, News from both sides of the fight|מידע נוסף = אתר הסוקר את העמדות משני צדי המתרס, ומפנה לאתרים של הגופים השונים.}}}} ארגונים שונים משני צדי המתרס מתחזקים [[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] המבקשים להוכיח את התזות השונות.{{הערה|שם=:0}} חוקרים משני צדי המתרס מנסים להציג בעיות מתודולוגיות ופרשנות לקויה של ממצאים במחקרים של הצד השני.{{הערה|Brown, D., Scheflin, A., & Whitfield, C. (1999). [http://psycnet.apa.org/psycinfo/1999-11481-001 Recovered memories: The current weight of the evidence in science and in the courts]. Journal of Psychiatry & Law, 27, 5-156.|שמאל=כן}}{{הערה|Piper, A., Pope, H. G., Borowiecki, J. J. (2000). Custer’s last stand: Brown, Scheflin, and Whitfield’s latest attempt to salvage "dissociative amnesia." Journal of Psychiatry and Law, 28 (2), 149-214.|שמאל=כן}}
 
בין החוקרות הבולטות הגורסות שזיכרונות טראומטיים משוחזרים הם למעשה זיכרונות כוזבים, נמנות פרופ' [[אליזבת לופטוס]], חברת [[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] וחברת הוועדה המייעצת, המדעית והמקצועית של "קרן תסמונת הזיכרון הכוזב" {{אנ|False Memory Syndrome Foundation}}, וד"ר [[סוזן קלנסי]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]], שערכו שורה של מחקרים המראים כיצד זיכרונות כוזבים, כגון חטיפה על ידי [[חייזר]]ים, מתפתחים או מושתלים בקרב אנשים.
שורה 14:
 
==התוקף המשפטי של הזיכרון המודחק==
[[משפט פלילי|משפטים פליליים]] רבים התנהלו במדינות שונות על סמך [[עדות]] של זיכרון מודחק. הגם שנקבעו סייגים לקבלת זיכרון מודחק, מערכות המשפט במדינות רבות, כולל ישראל, מכירות בעדויות המבוססות על זיכרון מודחק; ובעוד שחלק מההליכים שהתבססו על זיכרונות מודחקים הסתיימו בזיכוי, במספר מקרים ביסס בית המשפט העליון הרשעה ב[[עבירת מין]] על סמך זיכרונות אלו.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10022180_26e.txt|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=[[21 בנובמבר]] [[2011]]}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=11082030.t04|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=[[9 בספטמבר]] 2012}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=08039580_21b.txt|סוג=ע"פ|עותר=בניבנימין שמואל|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=10 בספטמבר 2014}}}} במקרים אחרים נומק זיכוי, לפחות באופן חלקי, בכך שמדובר בזיכרון מודחק שייתכן שהושתל במתלונן.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=11023260_06e.txt|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=[[15 במרץ]] 2012}}}}
 
דיון ארוך בשאלת הזיכרון המודחק התקיים על ידי השופט [[יצחק עמית]] במקרהו של יצחק בוסי שהורשע באונס בתו ע"י [[בית המשפט המחוזי]] אך זוכה מחמת הספק בערעורו.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09055820.e04|סוג=ע"פ|עותר=יצחק בוסי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 באוקטובר 2010}}}} השופט עמית קבע שהרשעה על סמך זיכרון מודחק דורשת דיון בשאלות לגבי תהליך ההזכרות, וביניהן: