משפחת אומנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למשרד העבודה והרווחה
מ אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 33:
עדיפות זו מתחזקת בשל העובדה שתאוריות [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]] שונות מצביעים על המשפחה כמקום המועדף להתפתחות טובה ותקינה של הילד.
 
[[מארי נחמיאס]],אם אומנה ל-52 ילדים, הייתה בין מדליקי המשואה ב[[יום העצמאות]] 2019.
 
בשנת 2016 הוסדר נושא האומנה ב[[חוק אומנה לילדים]]{{הערה|[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=EKeRJDsstMaUN9eW5M94AFJDk48d4OOkPB0f1LJbdO8%3d חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016], ס"ח 2534 מ-6 במרץ 2016}}
שורה 63:
====הפרטת שרותי האומנה בישראל====
 
עד לחודש מאי 2001 האחריות לנושא האומנה הייתה מוטלת על [[מחלקה לשירותים חברתיים|המחלקות לשירותים חברתיים]], שהייתה אחראית על גיוס המשפחות, הכנתם, וליוויים במהלך השהות, ועל שמירת הקשר בין משפחות האומנה לבין אנשי המקצוע שעבדו עם משפחות המוצא של הילדים. [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים]] סיפק את הפיקוח המקצועי. היותו של תחום האומנה במסגרת מחלקה בתוך הרשות המקומית היקשה על שילוב ילדים באומנה בערים אחרות, ובאיגום משאבים במקרים של ערים שכנות, כאשר באחדות מהן עולים צרכים, בעוד באחרות קיימים מענים בדמות משפחות המוכנות לשמש כאומנה. קושי נוסף היה מהבחינה הכלכלית. כאשר התחום היה באחריות הרשויות המקומיות, היה גם מימון משפחות האומנה באחריות הרשות המקומית. הרשות המקומית הייתה אמורה לקבל החזר כספי ממשרד הרווחה, לאחר דיווח על ההוצאות, כמקובל. הדבר גרם למספר קשיים. רשויות מקומיות גרעוניות התקשו בגיוס משפחות אומנה, משלא יכלו להתחייב להעברת הכספים במועד לצורך החזקת הילדים.
 
בעקבות קשיים אלה ואחרים שנמצאו בהפעלת נושא האומנה, הוחלט על [[הפרטה|הפרטת]] התחום. החל ממאי 2001, החלו בתהליכי הפרטת מערך האומנה לידי גופים מפעילים (עמותות עצמאיות מבחינה כלכלית), שעמדו בתנאי המכרז של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בתהליך זה הועברה לעמותות האחריות על גיוס המשפחות, על הכנתם לקראת קליטת ילד, ועל הליווי הנדרש במהלך השהות במשפחה. לעומת זאת, באחריות [[משרד העבודה והרווחה]] נותר הפיקוח על איכות הטיפול בילד ובמשפחה האומנת, והעברת ההחזרים הכספיים למשפחות, קביעת מדיניות, תקצוב ואחריות להתקדמות האומנה בישראל לאור הידע המצטבר בארץ ובעולם.
שורה 71:
'''העמותות האחראיות על נושא האומנה'''
* מטב - באזור הצפון{{הערה|[http://matavomna.org.il/ מידע על אומנה], באתר עמותת מטב}}
* [http://orr-shalom.org.il/index.php/he/] אור שלום - באזור המרכז
* [[מכון סאמיט]] - באזור ירושלים והדרום{{הערה|[http://summit.org.il/מהי-משפחת-אומנה מידע על אומנה], באתר עמותת מכון סאמיט}}
* שחר - אומנה טיפולית ברחבי הארץ (מלבד ירושלים), ואומנה רגילה (כולל שיקום ו[[מוגבלות שכלית התפתחותית]]) במחוז ירושלים{{הערה|[http://shahar.org.il/ מידע על אומנה], באתר ארגון שחר}}
* א.ד.נ.מ - אומנה רגילה וטיפולית באזורי הצפון, המרכז והשפלה (מלבד ירושלים).{{הערה|[http://www.ednm.org.il/omna/ מידע על אומנה באתר ארגון א.ד.נ.מ.] - בית לילדים ומשפחות אומנה}} .
 
===ההסדרה בחוק אומנה לילדים===
שורה 81:
 
===זכויות נוספות של משפחת אומנה בישראל===
בתיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד){{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2101/2101.pdf תיקון לחוק דמי מחלה]}}, שתוקפו מ-[[24 בספטמבר]] [[2007]], ניתנה להורה במשפחת אומנה הזכות להיעדר מעבודתו לשם טיפול בילדו החולה או הסובל ממוגבלות, בתנאים זהים לאלה של הורה טבעי, בתנאי שהורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד לא מימש, באותם ימים, את זכותו זו{{הערה|{{Lawguide|4211/21813/|מהן הזכויות והחובות של משפחות אומנה לילדים בסיכון?|מיכל אביב|03/11/2016}}}}.
הורים אומנים המקבלים ילד עד גיל 11 זכאים ל[[חופשת לידה]] ולדמי לידה.