רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תולדות חייו: קישורים פנימיים |
|||
שורה 37:
נולד ל[[יוסף אלפיומי]] ב[[כפר]] [[דילץ]] במחוז [[פיום]] שב[[מצרים|מצרים העילית]] (מכאן כינויו '''פיומי''', או ה"דאלצי"){{הערה|[[אהרן בן מאיר]] מכנה את רס"ג - אלדלאצי [-הדלאצי] (ספר היובל לסוקולוב, עמ' 64). וכך גם בן סראג'דו במגילתו הפולמוסית "אפיקורוס מן הגויים הדלציים" (הרכבי, זיכרון לראשונים ה, חוברת ראשונה: השריד והפליט מספר האגרון וספר הגלוי, פטרבורג תרנ"ב, עמ' רטז ועמ' רלד). כמו כן נאמר באיגרת נוספת בהקשר לפולמוס בן מאיר, "בן פיומי הדלאצי" (Sacha Stern The Jewish Calendar Controversy of 921_2 CE, pp. 376).}}. בצעירותו עזב את פיום ונדד לארץ ישראל, לסוריה ולבבל, ויש הסבורים שביקר גם ב[[תימן]]{{הערה|השערה שנועדה להסביר את השפעתו הגדולה על הקהילה היהודית בתימן למשך שנים ארוכות. ראו אברהם יוסף ורטהיימר, מבוא לילקוט מדרשי תימן, פרק ב. עם זאת אין עדויות על לידתו בתימן.}}.
לפי עדויות מאוחרות, היה רס"ג מצאצאיו של ה[[תנאים|תנא]] רבי [[חנינא בן דוסא]]{{הערה|[[אברהם אבן דאוד]], ספר הקבלה, עמ' 41-42; [[מנחם המאירי]], בית הבחירה על אבות, הקדמה.}}, ויש הטוענים כי היה [[כהן]]{{הערה|ראו: ד"ר [[משה גברא]] "אנציקלופדיה לחכמי תימן" עמ' 578, על פי כתב יד מתימן משנת 1380.}}. אולם מתנגדיו כינו אותו [[גר צדק|מקהל גרים]]{{הערה|[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]], הערך רב סעדיה אלפיומי}}.
לפי עדותו של הסופר [[אל-מסעודי]], למד רב סעדיה אצל אבו כת'יר יחיי בן זכריה הסופר מטבריה, ומסעודי משייך את שניהם לכת ה"אשמעתיים" (כמקביל לכת ה[[קראים]]){{הערה|[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]], ערך רב סעדיה אלפיומי דף רפט. ראו עוד [https://books.google.com/books?id=p2AtAQAAMAAJ&pg=PT141&lpg=PT141&dq=מסעודי+הסופר+הערבי&source=bl&ots=UxJUqBLBOi&sig=mlaBJTcjNYfzPNsYq5x3CR-i7Rs&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwj8s8i98bnMAhUjkYMKHVZBAbIQ6AEIHjAA#v=onepage&q=מסעודי%20הסופר%20הערבי&f=false צילום מתוך הספר אחיאסף כרך 2] באתר גוגל ספרים}}). כאשר רס"ג היה נער, הוא רכש ידיעות רבות בנושאי הלשון ה[[עברית]] ו[[דקדוק]]ה, ה[[מקרא]], ה[[משנה]], ה[[תלמוד]] וה[[הלכה]]. הוא עסק גם ב"מדעים וחכמות הגויים", כלומר ב[[מדע]] וב[[פילוסופיה]] כלליים. באותן שנים החלה התרבות הערבית לפרוח ב[[מצרים]] ובסביבתה, והמדע ה[[יוון|יווני]] פרח עוד לפני כן, ואלו השפיעו על רס"ג בצעירותו. בהמשך היה בקשר עם הפילוסוף [[יצחק בן שלמה הישראלי]].
רב סעדיה עבר לסוריה לפרק זמן לא ידוע, ולפני שנת [[921]] קבע את מושבו ב[[בגדאד]] שב[[עיראק]]. סמוך לבואו לבגדאד נטל חלק במחלוקת קביעת לוח השנה, ובמהלכו התיידד עם מנהיגי הקהילה היהודית, רבניה ועשיריה. מנהיגי הקהילה שהכירו בגדלותו מינו אותו ל"אלוף" ב[[ישיבת פומבדיתא]], ובשנת [[928]] התמנה לעמוד בראשות [[ישיבת סורא]] המתחדשת. מינוי זה נחשב לחסר תקדים, כיוון שלא היה מקובל למנות לראשות הישיבה אדם זר שאינו יליד המקום ושאינו צאצא למשפחות הנכבדות בעיר.
| |||