כלבת – הבדלי גרסאות

עד שנת 1913 היו צריכים אנשים שננשכו, או שעלה חשד שחיה הנגועה בכלבת נשכה אותם, לנסוע ל[[איסטנבול]] או ל[[מצרים]] ולקבל שם את החיסוןה[[חיסון לכלבת]].{{הערה|{{מוריה||מכון פסטור בירושלים|1913/02/06|00204}}}} בעקבות שני מקרי מוות מכלבת בתחילת 1913 פנו נכבדי הקהילה בירושלים ובהם [[דוד ילין]] אל [[נתן שטראוס]], בבקשה שיקים מכון פסטר בירושלים{{הערה|{{הצבי||מכון פסתור בירושלים|1913/02/07|00100}}}} במרץ 1913 הובטח שהמכון יוקם.{{הערה|{{מוריה||יסוד מכון פסטור בעירנו|1913/03/04|00302}}}} באפריל 1913 החלה משלחתו של [[פטר מיהלנס]] לטפל באנשים שננכשו ונחשדו בנשיאת נגיף הכלבת.{{הערה|{{מוריה||ירושלים|1913/04/04|00204}}}} במהרה נפתח המכון הכל־לאומי בשותפות יהודית־גרמנית, ובו נתנה המחלקה בראשות [[אריה בעהם]] טיפול למניעת התפרצות מחלת הכלבת.{{הערה|{{החרות ירושלים|ד"ר אריה בהם|מכתב גלוי|1913/09/03|00305}}}} הפעילות נמשכה אחר כך ב[[תחנת הבריאות העברית]].