ויקיפדיה

רישום זכויות במקרקעין בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט החלפות: ,, היעלמות\1, שוויו\1
מ קידוד קישורים
שורה 14:
על פי הגדרות חוק זה הקרקעות בארץ חולקו לחמישה סוגים עיקריים:
*'''מוּלכ''' - קרקעות בבעלות פרטית מלאה של אדם, בהן אין כל הגבלה על שימוש ועל פעולות קניין. בכלל סוג זה כלולים מבני מגורים, חצרות וחלקות אדמה קטנות (בשטח של עד חצי דונם) הצמודות להם, וכן קרקעות שהוצאו מרשות המדינה מסיבות שונות (קרקעות שהועברו במפורש מידי המדינה ליחידים או קרקעות [[שלל מלחמה|שלל]]). חלק מקרקעות אלו ניתנות ב[[חכירה]] או ב[[אריסות]]. הפרשנות המשפטית המקובלת היא שרק שטחים שהיו בנויים ב־[[1858]] (מועד פרסום החוק העות'מאני) נחשבים לאדמות מולכ, אך לא שטחים שנבנו מאוחר יותר, ועל כן שטח הקרקעות הנחשבות ל'מולכ' הוא קטן.
*'''מירי''' - קרקעות שגופן וזכות הבעלות עליהן נמצאת ביד המדינה [[חכירה|המוחכרות]] לתקופה ארוכה ללא הגבלת זמן לאנשים פרטיים (חכירה תמורת תשלום [[מס]] מעשר מהתוצרת החקלאית או תקופת שירות צבאי) לצורך שימוש [[חקלאות|חקלאי]] בלבד. גם קרקעות [[מרעה]] המשמשות רועה אחד נכללות בסוג זה. קרקעות אלו ניתנות להעברה בין בעלים שונים, בכפוף להסכמת הפקיד האחראי על רישום המקרקעין. קרקע מוגדרת כקרקע מסוג 'מירי' בהתקיים אחד משני תנאים: קרקע המשמשת לעיבוד חקלאי או קרקע הנמצאת עד 2.5 ק"מ מהבתים הקיצוניים של ישוב (ובתנאי שאינה קרקע מסוג 'מתרוכה'). ישנה אי בהירות בשאלה האם המרחק נמדד מהשטח המיושב בשנת 1858, או מהשטח המיושב בזמן הווה. פסיקת בג"ץ משנת [[1984]] העדיפה את הפרשנות המצמצמת{{הערה|‫עע"א 218/74 סלים עלי אלגדיע אל הואשלה נ' מדינת ישראל}}.
:*'''מווקפה''' - קרקעות מולכ ומירי שהוקדשו לצורכי [[דת]] (כל הדתות). קרקע הקדש מסוג מולכ עוברת להקדש לחלוטין, בעוד קרקע מסוג מירי עוברת רק לאכילת פירות, ולא לבעלות על גוף הקרקע שנשארת בידי המדינה. תשלום מיסי הקרקע של אדמת מירי שהוקדשה עוברת להקדש או נשארת בידי אוצר המדינה, בכפוף לסוג ההקדש.
*'''מתרוּכה''' - קרקעות בבעלות המדינה המשמשות לצורכי ציבור, כדוגמת [[דרך|דרכים]], [[נהר]]ות, [[גשר]]ים ומבני ציבור. סוג נוסף המשתייך להגדרה זו הוא קרקעות שהוקצו לבני ישוב מסוים, לדוגמה אדמת [[מרעה]] ציבורית. אדם פרטי אינו יכול לרכוש זכויות קניין או זכויות לבלעדיות שימוש בקרקעות מסוג זה. קרקעות מסוג זה אינן תלויות במיקומן הגאוגרפי, ויכולות לשכון בתוך אדמות מסוג 'מולכ', 'מירי' או 'מוואת'.
שורה 89:
 
==במדינת ישראל==
[[מדינת ישראל]] ירשה מהשלטון הבריטי קדסטר מודרני ומתקדם, אך חלקי, שלא כלל את כל הקרקעות בשטחה של המדינה. במהלך השנים נמשכה עבודה זו, אך טרם הושלמה. נכון לשנת 2009, כ־95% מהקרקעות במדינת ישראל עברו תהליך הסדרה, כ־4% נמצאים בתהליך הסדרה, וכ־1% טרם עברו כל הסדרה{{הערה|מאיר אמיר, [http://meiramir.co.il/wp-content/uploads/2013/12/%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5ייעוץ-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99כלכלי-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96למרכז-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%99למיפוי-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cישראל-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%AAהתועלת-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A7למשק-%D7%91%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%AAבהחלת-%D7%A7%D7%93%D7%A1%D7%98%D7%A8קדסטר-%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99אנליטי.pdf עלות ותועלת למשק בהחלת קדסטר אנליטי ותלת מימד בישראל], ספטמבר 2006}}.
 
במדינת ישראל נתאפשרה לגבי מקרקעין מוסדרים ושאינם מוסדרים אפשרות לרשום בתים משותפים, שמשמעותם רישום הסכם המחלק הדירות שעל חלקה אחת למספר רישומים עצמאיים.
שורה 114:
 
==מקרקעין מוסדרים ושאינם מוסדרים==
מקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין הלאומי, המנוהל על ידי משרד המשפטים, מחולקים לשני סוגים: "מוסדרים" ו"שאינם מוסדרים".
*"מקרקעין מוסדרים" הם מקרקעין שנרשמו במרשם המקרקעין לאחר תהליך "הסדר" שנועד להכניס סדר במרשם הישן, על ידי בדיקת תוקפן של הזכויות הרשומות בו, וניפויים של הרישומים הבלתי מדויקים שנשתרבבו לתוכו עם השנים, סעיף 10 לחוק המקרקעין מאשר הסתמכות על רישום מקרקעין מוסדרים משמע גישת רישום זכויות.
*"מקרקעין שאינם מוסדרים" רשומים אף הם במרשם המקרקעין אלא שמרשם זה טרם עבר את תהליך ההסדר, ועל כן אינו מדויק דיו. ההבדל העיקרי בין שני סוגים אלו בא לידי ביטוי בסעיף 125 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969:
:"(א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו...
: (ב) רישום לגבי מקרקעין לא מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתוכנו".
*"מקרקעין שאינם רשומים" הם הסוג השלישי של מקרקעין - מקרקעין שאינם מופיעים כלל במרשם המקרקעין.
 
שורה 125:
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mapi.gov.il/ProfessionalInfo/Cadastre/course/Pages/2019/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AAפקודת-%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8הסדר-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AAזכויות-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99%D7%9Fבמקרקעין-(%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97נוסח-%D7%97%D7%93%D7%A9חדש),-%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%B4%D7%98תשכ״ט--1969.html הרצאה בנושא פקודת הסדר זכויות במקרקעין, אתר המרכז למיפוי ישראל]
*{{ויקיטקסט|פקודת הסדר זכויות במקרקעין}} באתר ויקיטקסט
*[https://www.nevo.co.il/law_word/law06/tak-7671.pdf#xml=http://www.nevo.co.il/Handlers/Highlighter/PdfHighlighter.ashx?index=0&type=Main תקנות המדידות (מדידות ומיפוי),התשע"ו-2016] באתר האינטרנט של המרכז למיפוי ישראל
שורה 134:
*[http://mapi.gov.il/Heritage/Pages/tkufat_hamandat.aspx תקופת המנדט], אתר [[המרכז למיפוי ישראל]]
* [http://www.mag.idf.il/Templates/GetFile/GetFile.aspx?FileName=XGF5b3NoLWRvY3NcdGhpa2FcbWVzaHVsYXZcbWVrYXJrZWluXDEucGRm&InfoCenterItem=true סקירה מפורטת של דיני המקרקעין ביהודה ושומרון] כולל פירוט נרחב של חוקי הקרקעות העות'מאנים והמנדטורים שחלו בכל רחבי הארץ, הוצאת [[המנהל האזרחי]]
*[https://www.mapi.gov.il/ProfessionalInfo/Cadastre/course/Pages/2019/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AAפקודת-%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8הסדר-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AAזכויות-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99%D7%9Fבמקרקעין-(%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97נוסח-%D7%97%D7%93%D7%A9חדש),-%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%B4%D7%98תשכ״ט--1969.html ספרי האחוזה הפנימיים של המושבות בשלהי התקופה העות'מאנית, א]תר סנונית
* [http://www.mapi.gov.il/ המרכז למיפוי ישראל]
*
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/רישום_זכויות_במקרקעין_בישראל"