עלייה לארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: צוי\1
מ אגרת-איגרת (דרך WP:JWB)
שורה 21:
 
רבים מהעולים הגיעו לארץ ישראל בשל קשיים שחוו בגולה, כמו עוני, אפליה, גיוס כפוי לצבא ועוד. עולים אלה היו לא פעם עול בצווארם של ראשי ה[[כולל (היישוב הישן)|כולל]]ות שהתקשו לפרנס רבים כל כך באמצעות הקופה הציבורית המידלדלת מכספי [[החלוקה]]. בשלב מסוים אף נעשה ניסיון לעצור את זרם העולים ולהגביל אותו ל[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] בלבד אך ניסיון זה לא צלח, כפי שמעיד מכתבו של ר' נתן נטע, בנו ר' [[מנחם מנדל משקלוב]] משנת 1837:
{{ציטוט|תוכן="...אבל ידע נא אדוני כי במדינה זאת, לגדור בזה הוא דבר שאי אפשר. הרבה יגיעות יגעו הראשונים ושקדו על תקנת ארץ הקודש לגדור גדר בפני העולים שלא כל הרוצה לעלות יעלה, כי אם ברשות, ואשר לא יעלה ברשות הרוזנים הגבאים הכוללים לא יקבל חלוקתו. וכן הודיעו בארץ הקודש תוב"ב אבל לא עלתה בידם, כי כל איש אשר שלהבת חיבת הקודש תוקד בקרבו או איזה דבר לוחצו ודוחקו להימלט ההרה מפני חשש לקיחת אנשי חיל וכדו', אינו שואל ודורש עצה כלל, וגם כי לא ישובו ולא יחתו מפני כל, כי ממש עולים ב[[מסירות נפש]]ם ונפשות ביתם ולא יחושו לנפשם אם עולים בחוסר כל. ויש אשר הלחם אוזל מכליו באדעס ונפישי אחי ומרחמי לקבץ שמה נדבות על שכר הספינה, ומקבלים על עצמם לחיות חיי צער, פת חריבה פעם אחת ביום."|מקור=אגרתאיגרת ר' נתן נטע בן ר' מנחם מנדל משקלוב, שבט תקצ"ז, מובא אצל [[אריה מורגנשטרן]], '''השיבה לירושלים''', הוצ' שלם, ירושלים תשס"ז, עמ' 253}}
 
[[יחיאל מיכל פינס]], שעלה ארצה מ[[פולין]] במאה ה-19, והיה מורה ומנהיג ציבור, חיבר מעין מורה דרך לעולה, ובו המלצות שונות לעולים לארץ ישראל. החיבור מנוסח בסגנון [[משנה תורה]] שחיבר ה[[רמב"ם]]. בין היתר התייחס פינס לזמן המתאים ביותר לצאת לדרך מ[[אירופה]] לארץ ישראל: