דן לנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
מ הוספת קישור לרמת הגולן
שורה 36:
בשנת [[1972]] פרש סופית משירות קבע והפך ל[[חקלאי]] ב[[קיבוץ|קיבוצו]] נאות מרדכי.
 
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] היה מפקד [[עוצבת נתיב האש|אוגדת מילואים 210]]‫{{הערה|‫{{הארץ||אורי שמחוני צבא מופתע אך יעיל|1.1224784|11 באוקטובר 2010}}.‬}}‬, שבנייתה החלה מספר חודשים בלבד לפני פרוץ הקרבות במסגרת [[כוננות כחול לבן]]. האוגדה שבפיקודו נכנסה ללחימה בגזרת רמת הגולן כבר ב-7 באוקטובר, ומילאה תפקיד מכריע ב[[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|בלימת המתקפה הסורית]] במרכז הרמה, ולאחר מכן בחיסול [[הקרב על חושניה (1973)|כיס חושניה]]. ב-11 וב-12 באוקטובר השתתפה האוגדה ב[[כיבוש המובלעת הסורית|הבקעת מערך ההגנה הסורי]] בצפון [[רמת הגולן]] וביצירת [[המובלעת הסורית|המובלעת הישראלית]] בשטח סוריה. ב-12 באוקטובר פיקד לנר על [[הקרב בין צה"ל לשריון העיראקי ב-12 באוקטובר 1973|מארב שריון בו הושמדה אוגדה עיראקית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-22cb41ce8043041006.htm|הכותב=|כותרת=הונאה בשדה הקרב – המהלכים הנועזים ביותר, אתר Mako|אתר=mako|תאריך=2013-08-26|תאריך_וידוא=2019-01-03}}}} עד סיום המלחמה בלמה האוגדה שורה של התקפות נגד של חיל המשלוח העיראקי ושל יחידות מצבא ירדן על האגף הדרומי של המובלעת.{{הערה|1={{מערכות|[[משה בר כוכבא]]|מערכת השריון נגד העיראקים במלחמת יום-הכיפורים|7/108857|258-259, נובמבר 1977, עמ' 2-7}}.}}
 
על שמו קרויים רחובות ב[[תל אביב]] ו[[בית שמש]].