ויקיפדיה

מחשב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרמן הולרית ==> הרמן הולרית'
מ הוספת קישור להנול של ז'אקאר
שורה 25:
מכשירים עתיקים לעריכת [[חישוב]]ים, אבות אבותיו של המחשב המודרני, הם ה[[חשבונייה]] ו[[מנגנון אנטיקיטרה]], מכונה יוונית עתיקה המחשבת את תזוזת הכוכבים (מתוארכת ל־150–100 לפני הספירה).{{הערה|שם=LTR-הערה2|[http://www.antikythera-mechanism.gr/project/general/the-project.html The Antikythera Mechanism Research Project - Project Overview], The Antikythera Mechanism Research Project{{ש}}{{cite web | last = Phillips | first = Tony | publisher = American Mathematical Society | year = 2000 | title = The Antikythera Mechanism I | url = http://www.math.sunysb.edu/~tony/whatsnew/column/antikytheraI-0400/kyth1.html}}}} בסוף [[ימי הביניים]] חלה התקדמות ב[[מתמטיקה]] וב[[הנדסה]] האירופיות וב־[[1623]] בנו [[וילהלם שיקארד]] ומספר מהנדסים נוספים מחשבון מכני. מכונות אלו לא דמו למחשבים של ימינו, שכן לא היה בכוחן לבצע תוכניות שנתן להן המשתמש, אלא רק חישובים שעבורם נבנו מלכתחילה.
 
ב־[[1801]] הציג הצרפתי [[ז'וזף מארי ז'אקאר]] את המצאתו, [[נול]] הפועל באמצעות [[כרטיס מנוקב|כרטיסים מנוקבים]] ובכך טווה תבניות מסובכות מאוד. [[הנול של ז'אקארדאקאר]]ד לא היה מחשב אמיתי, אך היווה שלב משמעותי בהתפתחות המחשב המודרני. [[צ'ארלס בבג']] היה הראשון שהגה ותכנן מחשב הניתן לתכנות עוד ב־1837, אך המכשיר לא נבנה מעולם, בשל קשיים כלכליים שאיתם נאלץ להתמודד, ומשום שהתקציבים שהוקצו יועדו למכונה קודמת (שגם היא לא הושלמה), שהייתה למעשה מכונת חישוב מכנית, לא מחשב, בשם [[מנוע הפרשים|מנוע ההפרשים]] של בבג'{{הערה|שם=LTR-הערה3|[http://www.newscientist.com/article/mg20827915.500-lets-build-babbages-ultimate-mechanical-computer.html Let's build Babbage's ultimate mechanical computer], New Scientist, 23 December 2010{{ש}}{{cite journal |last1=Fuegi |first1=J. |last2=Francis |first2=J. |title=Lovelace & Babbage and the creation of the 1843 'notes'|url=https://www.scss.tcd.ie/coghlan/repository/J_Byrne/A_Lovelace/J_Fuegi_&_J_Francis_2003.pdf |journal=IEEE Annals of the History of Computing |volume=25 |issue=4 |year=2003 |doi=10.1109/MAHC.2003.1253887}}{{ש}}{{cite book|ref=COLLIER|last=Collier|first=Bruce|title=The little engine that could've: The calculating machines of Charles Babbage|year=1970|publisher=Garland Publishing Inc|isbn=0-8240-0043-9|url=http://robroy.dyndns.info/collier/index.html}}}}
 
עד סוף [[המאה ה-19|המאה ה־19]] הופיעו מספר חידושים, כמו הכרטיס המנוקב ו[[שפופרת ריק|שפופרת הריק]] שלימים יתגלו כשימושיים בתחום המחשוב. הכרטיסים המנוקבים שימשו כבר אז לצורך עיבוד נתונים רחב־היקף ב[[ארצות הברית]], שבוצע ב[[מכונת טבולציה|מכונות טבולציה]] (tabulating machines) שתכנן [[הרמן הולרית']].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מחשב"