חוק יסוד: חופש העיסוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה חקיקתית: הרחבה על סמך הערך פסקת ההתגברות, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 13:
==היסטוריה חקיקתית==
 
החוק נחקק בגרסה ראשונה בשלהי ימי [[הכנסת השתים עשרה]], [[3 במרץ]] [[1992]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//12/law/12_lsr_211802.PDF חוק יסוד: חופש העיסוק], ס"ח 1387 מ-12 במרץ 1992}}. החוק עבר ברוב של 23 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים.{{הערה|שם=ליבאי1994|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset13/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19940215@19940215027@027.html דברי השר ליבאי בישיבת הכנסת, 15 בפברואר 1994]}}., יו"ר [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]], [[אוריאל לין]], אמר, בהביאו את חוק היסוד לאישור בקריאה שנייה ושלישית: {{ציטוט|תוכן = חוק-יסוד: חופש העיסוק, קובע נורמה חקיקתית חשובה במדינה, והיא אומרת בצורה ברורה שלכל אדם יש זכות יסוד לעסוק במקצוע, במשלח-יד או בעסק כלשהו על-פי בחירתו. אי-אפשר להגביל זכות יסוד זו אלא בחוק, ורק לתכלית ראויה, או מטעמים של טובת הכלל. בכל מקרה, מגבלות חייבות להיות נעוצות בגופו של חוק כלשהו, אבל לא בחקיקת משנה.{{הערה| [http://82.166.33.81/Tql//mark01/h0008040.html#TQL פרוטוקול ישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושתיים של הכנסת השתים-עשרה, כ"ח באדר א' התשנ"ב (3 במרס 1992)]}}.}}
 
החוק המקורי קבע תקופה של שמירת דינים של שנתיים, שבהן לא תתבטל חקיקה העומדת בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק. לאחר חלוף כשנה מחקיקת החוק הביע [[שר החקלאות]], [[יעקב צור (שטיינברג)|יעקב צור]], בפני שר המשפטים, [[דוד ליבאי]], דאגה שהסדרים רבים של פיקוח והסדרה אינם עומדים בדרישות חוק היסוד ועל כן, ב-21 במרץ 1993, מינה ליבאי צוות של משפטנים מ[[משרד המשפטים]], שכלל את שלמה גוברמן, [[יהודית קרפ]], [[נילי ארד]], [[עוזי פוגלמן]] ושלום ברלנד, לבדוק איך להיערך לקראת ביטול השריון על החקיקה הקיימת. ב-19 בספטמבר 1993 הגיש הצוות את מסקנותיו, שבהן המליצו לאפשר הגבלות על חופש העיסוק גם ב[[חקיקת משנה]], על בסיס הסמכה מפורשת בחוק, ולהרחיב את התנאים המאפשרים הגבלת חופש העיסוק, שכן רבים מדברי החקיקה לא עמדו בקריטריונים של חוק-יסוד: חופש העיסוק בנוסחו הראשון{{הערה|שם=ליבאי1994}}. ב-22 באוקטובר 1993 פסק [[בג"ץ]] שההסדר שמנע יבוא בשר לא כשר אינו עומד במגבלות חוק היסוד{{הערה|בג"ץ 3872/93 מיטראל בע"מ נגד ראש הממשלה ושר הדתות, מר יצחק רבין, פ"ד מז(5) 485}}.
בעקבות המלצות הוועדה ופסק דין זה גובשה הצעה לתיקון חוק היסוד שתסיר את הדרישה שההגבלה על חופש העיסוק תהיה "לטובת הכלל", אך תוסיף את הדרישה שהיא תהיה "במידה שאינה עולה על הנדרש". שינוי הנוסח נומק בדברי ההסבר להצעת החוק בכך שהוא מביא לאחידות עם הנוסח של [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. כמו כן, ההצעה הסירה סעיף שעסק בעיסוקים המותנים בקבלת רישיון.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/law17/PROP-2227.pdf הצעת חוק־יסוד: חופש העיסוק (תיקון)], ה"ח 2227 מ-13 בדצמבר 1993}} בעקבות הערותיו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]]{{הערה|{{משפט וממשל|אהרן ברק|על התיקונים בחוק־יסוד: חופש העיסוק|2-2|9-barak|11 בינואר 1994}}}}, הוחלפה הצעת חוק זו בגרסה מתוקנת שלה.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lf1_349065.pdf חוק ­יסוד: חופש העיסוק (תיקון) (נוסח חלופי)], ה"ח 2250 מ-14 בפברואר 1994}}
 
ב-22 באוקטובר 1993 פסק [[בג"ץ]] שההסדר שמנע יבוא בשר לא כשר אינו עומד במגבלות חוק היסוד{{הערה|בג"ץ 3872/93 מיטראל בע"מ נגד ראש הממשלה ושר הדתות, מר יצחק רבין, פ"ד מז(5) 485}}. פסק הדין עורר משבר פוליטי, ודרישה מצידה של מפלגת [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]] להשיב את הסטטוס קוו בנושא על כנו.
בעקבות המלצות הוועדה ופסק דין זה גובשה הצעה לתיקון חוק היסוד שתסיר את הדרישה שההגבלה על חופש העיסוק תהיה "לטובת הכלל", אך תוסיף את הדרישה שהיא תהיה "במידה שאינה עולה על הנדרש". שינוי הנוסח נומק בדברי ההסבר להצעת החוק בכך שהוא מביא לאחידות עם הנוסח של [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. כמו כן, ההצעה הסירה סעיף שעסק בעיסוקים המותנים בקבלת רישיון.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/law17/PROP-2227.pdf הצעת חוק־יסוד: חופש העיסוק (תיקון)], ה"ח 2227 מ-13 בדצמבר 1993}} בעקבות הערותיו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]]{{הערה|{{משפט וממשל|אהרן ברק|על התיקונים בחוק־יסוד: חופש העיסוק|2-2|9-barak|11 בינואר 1994}}}}, הוחלפה הצעת חוק זו בגרסה מתוקנת שלה.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lf1_349065.pdf חוק ­יסוד: חופש העיסוק (תיקון) (נוסח חלופי)], ה"ח 2250 מ-14 בפברואר 1994}}
 
כדי למנוע את המשבר יעץ ה[[משנה לנשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]], להוסיף לחוק היסוד פסקת התגברות{{הערה|[[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]], '''[[המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד]]''', [[ידיעות ספרים]], עמ' 121, הערה 229, המסתמך בין היתר על דברי ברק אצל: [[אריאל בנדור]] ו[[זאב סגל]], '''עושה הכובעים - דין ודברים עם אהרן ברק''', 2009, עמ' 57.}}. הממשלה אימצה את הצעתו ובמרץ 1994 אישרה [[הכנסת השלוש עשרה|הכנסת]] גרסה חדשה של חוק יסוד: חופש העיסוק,{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/law17/PROP-2227.pdf הצעת חוק־יסוד: חופש העיסוק (תיקון)], ה"ח 2227 מ-13 בדצמבר 1993 - הצעת החוק לתיקון חוק יסוד: חופש העיסוק;{{ש}}
בעקבות דרישה של [[מפלגת ש"ס]], שהייתה חלק מהקואליציה, אושר לבסוף נוסח חלופי לחוק היסוד, שביטל את הנוסח הקודם, ובו סעיף שכונה '[[פסקת ההתגברות]]', שמאפשר לכנסת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק, לזמן מוגבל, כל עוד הוא התקבל ברוב של חברי הכנסת, כמבואר (סעיף 8(א)): "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר".{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lsr_211049.PDF חוק יסוד: חופש העיסוק], ס"ח 1454 מ-10 במרץ 1994}} כמודל לסעיף זה שימשה הוראה דומה בצ'רטר הקנדי על הזכויות והחירויות.{{הערה|[[אהרן ברק]], '''פרשנות במשפט - פרשנות חוקתית''', תשנ"ד, עמ' 634}} בהמשך [[1994]] נחקק חוק יבוא בשר קפוא, התשנ"ד–1994, שבסוף אותה שנה שונה שמו ל[[חוק בשר ומוצריו]], התשנ"ד–1994, הקובע שאין לייבא בשר לישראל, אלא אם ניתנה לו [[תעודת הכשר]]. סעיף 5 לחוק קובע במפורש "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק", כפי שנדרש בסעיף 8 לחוק יסוד: חופש העיסוק.
{{משפט וממשל|אהרן ברק|על התיקונים בחוק־יסוד: חופש העיסוק|2-2|9-barak|11 בינואר 1994}} - הערותיו של השופט [[אהרן ברק]] להצעת החוק;{{ש}}
[https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_ls1_565945.pdf הצעת חוק־יסוד: חופש העיסוק (תיקון)(נוסח חלופי)], ה"ח 2250 מ-14 בפברואר 1994 - נוסח מתוקן של הצעת החוק, לאחר הערותיו של אהרן ברק;{{ש}}
[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lsr_211049.PDF חוק יסוד: חופש העיסוק], ס"ח 1454 מ-10 במרץ 1994 - החוק כפי שאושר בכנסת}} ונוספה לו 'פסקת ההתגברות' - {{סחפ|חוק יסוד: חופש העיסוק|סעיף 8|סעיף 8}} המאפשר לכנסת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק היסוד, לזמן מוגבל, כל עוד הוא התקבל ברוב של חברי הכנסת: "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר"{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lsr_211049.PDF חוק יסוד: חופש העיסוק], (סעיף 8(א)), ס"ח 1454 מ-10 במרץ 1994}}.
 
בעקבות דרישה של [[מפלגת ש"ס]], שהייתה חלק מהקואליציה, אושר לבסוף נוסח חלופי לחוק היסוד, שביטל את הנוסח הקודם, ובו סעיף שכונה '[[פסקת ההתגברות]]', שמאפשר לכנסת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק, לזמן מוגבל, כל עוד הוא התקבל ברוב של חברי הכנסת, כמבואר (סעיף 8(א)): "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר".{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lsr_211049.PDF חוק יסוד: חופש העיסוק], ס"ח 1454 מ-10 במרץ 1994}} כמודל לסעיף זה שימשה הוראה דומה בצ'רטר הקנדי על הזכויות והחירויות.{{הערה|[[אהרן ברק]], '''פרשנות במשפט - פרשנות חוקתית''', תשנ"ד, עמ' 634}}. בהמשך [[1994]] נחקק חוק יבוא בשר קפוא, התשנ"ד–1994, שבסוף אותה שנה שונה שמו ל[[חוק בשר ומוצריו]], התשנ"ד–1994, הקובע שאין לייבא בשר לישראל, אלא אם ניתנה לו [[תעודת הכשר]]. סעיף 5 לחוק קובע במפורש "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק", כפי שנדרש בסעיף 8 לחוק יסוד: חופש העיסוק.
 
בשנת 1998 תוקן חוק היסוד באופן שהאריך את הפטור לחריגות ממנו, שהיו תקפות טרם חקיקתו, עד שנת 2002. פטור זה לא הוארך יותר{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//14/law/14_lsr_211484.PDF חוק-יסוד: חופש העיסוק (תיקון מס' 2)], ס"ח 1662 מ-19 במרץ 1998}}.