חסידות בעלז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זו הסרה-לא-מקובלת
מ הוספת קישור להסכם רוטציה
שורה 108:
עד לכהונתו של רבי אהרון רוקח כאדמו"ר התאפיינה החסידות בסגנון קנאי כנגד [[תנועת ההשכלה היהודית]], [[התנועה הציונית]], [[המזרחי]] ו[[אגודת ישראל]]. אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] ועלייתו של האדמו"ר לארץ ישראל, תמכה החסידות בתנועת '''אגודת ישראל'''.
 
בעשורים הראשונים לאחר קום מדינת ישראל שמרה חסידות בעלז על זיקה ל[[העדה החרדית|עדה החרדית]] בתחום הכשרות ועוד. בשנת [[1980]] פרשה החסידות לגמרי מן העדה. כאשר פרשו [[ליטאים (זרם)|הליטאים]] בראשות הרב [[אלעזר מנחם מן שך|שך]] מאגודת ישראל והקימו את מפלגת [[דגל התורה]], הצטרפה בעלז למפלגה החדשה, מה שעורר את חמתן של רוב החסידויות שהשתייכו ל"אגודת ישראל". בהמשך השתלבה החסידות שוב באגודת ישראל. חבר כנסת מטעמה, [[ישראל אייכלר]], כיהן בין השנים [[2005]]-[[2003]] ושוב החל מפברואר 2011 במסגרת [[הסכם רוטציה]] ומ-2013 בבחירה לקדנציה שלימה.
 
ברשויות המקומיות קיים ייצוג לבעלז, ב[[ירושלים]], ב[[בני ברק]], ב[[בית שמש]], ב[[אשדוד]] ב[[קריית גת]] וב[[נוף הגליל]].