פיקוד האוויר האסטרטגי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
בוט - מחליף 'אוייב' ב'אויב'
מ תיקון קישור
שורה 9:
בתחילה לא יוחסו המשימות לשימוש בנשק גרעיני, כיוון שאז לא היה נשק כזה עדיין ברשות הפיקוד. ב-[[16 בספטמבר]] [[1947]], לאחר שחיל האוויר האמריקני איחד את ענפיו השונים והפך לארגון גדול יחיד, עבר בסיס הפיקוד ל[[אומהה]], [[נברסקה]].
 
ב[[אוקטובר]]באוקטובר [[1948]] קיבל את הפיקוד הגנרל [[קרטיס למאיי]] וביצע שינויים נרחבים בארגון, החל במבנהו ועד למשימות שהוא יבצע. למאיי, שהגה את תוכנית ההתקפה האוירית האמריקנית על האיים היפנים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], היה מאמין אדוק בכוח ההפצצה האסטרטגית, והאמין שרק על ידי הפצצת נקודות תורפה ושמירה על סטטוס "הפצצה במקרה הצורך" והרתעה ניתן להשיג [[שלום]].
 
[[תמונה:Index-offutt.jpg|left|thumb|250px|שלט הניצב לפני אחד מהבסיסים של פיקוד האויר האסטרטגי ועליו מצוינת הסיסמה של הארגון: "השלום הוא מקצוענו"]]
שורה 18:
בתחילת ימי הפיקוד עמדו לרשותו מפציצי [[B-29]] רבים שנעשה בהם שימוש במלחמת העולם השנייה (רק מעטים מהם יכלו לשאת נשק גרעיני), ומספר [[B-36]] שעברו שדרוגים (שדרוג מנועים והוספת מקלעים). לאחר מכן החל הארגון להתמקד בבניית מפציצים בעלי מדחפים, ובשיא עוצמתו היו לו 1,500 מפציצים (רובם B-47).
 
כאשר הפכו ה[[טיל בליסטי בין יבשתי|טילים הבין יבשתיים]] הראשונים לפעילים, הוחלט להעמידם לרשות הפיקוד האווירי האסטרטגי, דבר שהגביר אף יותר את עוצמת הרתעתו.
 
קרטיס למאיי עזב את הפיקוד ב-[[1957]] והחליף אותו הגנרל [[תומס ד. פאוור]], ששירת בתפקיד עד [[דצמבר]] [[1964]]. אחריו התמנה הגנרל [[ג'ון דייל ראיין]] ששירת עד [[1967]], ואחריו הגנרל [[ברוס ק. ראיין]] שהיה בתפקיד עד [[1972]].
 
ב-[[1992]], לאחר נפילת [[מסך הברזל]] והתמוטטות [[ברית המועצות]], נסגר הפיקוד רשמית וכל משאביו ובסיסיו הוכפפו ל[[חיל האוויר האמריקני]]. מעט מכלי הנשק הגרעיניים הועברו ל[[חיל הים האמריקני]].