|
==היסטוריה==
השבועון ''"די צייט''" נוסד ב[[המבורג]], שב[[גרמניה]], ב-[[21 בפברואר]] [[1946]], זמן קצר לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]], כשהעיר הייתה עדיין תחת שלטון [[אזורי הכיבוש בגרמניה|שלטון בריטי]] ונדרש רישיון בריטי לצורך ההוצאה לאור. המהדורה הראשונה שלו יצאה ב-25,000 עותקים בלבד.
מייסדי ה"די צייט" היו מספר [[גרמנים]] תושבי המבורג, אנשי מרכז - ימין, שהתנגדו בדרך זו או אחרת ל[[נאצים]], בתקופת שלטונם של האחרונים, גם אם לא לחמו בשלטון הנאצי ישירות ולעיתים אף שירתו בצבא הגרמני בתקופת המלחמה.
המייסד העיקרי של השבועון ומי שהיה זה שקיבל בפועל מהצבא הבריטי את הרישיון להוצאתו לאור והפך עם השנים לבעל המניות היחידי בו, היה [[גרד בוצריוס]]. בוצריוס היה [[שופט]] גרמני, שהיה נשוי מאז [[1932]] ל[[יהדות גרמניה|יהודיה]], דיטה (גרטל) לבית גולדשמידט. אשתו ברחה ל[[בריטניה]] ב-[[1938]] ואילו הוא נשאר בגרמניה. תקופה מסוימת וכל עוד ניתן היה, הוא הגן על יהודים, כ[[עורך דין]], אפילו תחת השלטון הנאצי. בני הזוג התגרשו בדצמבר [[1945]], סמוך לאחר תום המלחמה.
מייסד אחר, ריכרד טונגלטינגל, לימים העורך הראשי למשך כעשור, היה האחראי על הבנייה בעיריית המבורג, הודח מתפקידו עם עליית הנאצים לשלטון ב-[[1933]], ועבר את שנות המלחמה ב[[ברלין]], כ[[סופר]] ו[[מתרגם]]. בנוסף לשניהם היו בין המייסדים עוד מספר תושבי המבורג, בעלי פרופיל דומה.
סמוך לאחר התחלת פעילותו של ה"די צייט", ב-1946 הצטרפה אליו ה[[עיתונאי]]ת וה[[סופר]]ת, ה"[[רוזן|רוזנת"]] [[מריון דנהוף]]. דנהוף הייתה בשעתו בין הקושרים כנגד [[היטלר]] ב-[[1944]], במה שנודע כ[[קשר העשרים ביולי]], יחד עם [[תוארי אצולה|גראף]] [[הלמוט ג'יימס פון מולטקה]], גראף [[קלאוס שנק פון שטאופנברג]], [[אדמירל]] [[וילהלם קנריס]] ואחרים. בניגוד להם, דנהוף שרדה בחיים, הצטרפה כאמור ל"די צייט" וקיבלה את התפקיד של העורכת הפוליטית. היא הפכה לסגנית העורך הראשי ב-[[1955]], עורכת ראשית ב-[[1968]] ומוציאה לאור ב-[[1972]]. דנהוף כיהנה כמוציאה לאור במשותף של ה"די צייט", עד יום מותה ב-[[2002]].
ב-[[1979]] זכה ה"די צייט" ב[[פרס ארסמוס]] ה[[הולנדי]] בגין תרומה משמעותית לתרבות או לחברה ב[[אירופה]].
|
