גוארנרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
ג'וזפה ג'ובאני בטיסטה היה אביהם של עוד שני בוני [[כלי קשת]]:
 
* '''פייטרו גוארנרי''' (פייטרו דה ונציה) ([[14 באפריל]] [[1695]] - [[7 באפריל]] [[1762]]), שלא שבע נחת, משום מה, מחייו בקאזה גוארנרי, עזב את קרמונה לצמיתות בשנת 1718, ובסופו של דבר השתקע בוב[[ונציה|וונציה]]. כאן מיזג את טכניקות קרמונה של אביו עם הטכניקות הוונציאניות, ואפשר שעבד עם '''דומניקו מונטניאנה''' ו'''קארלו טונוני'''. התוויות המקוריות הראשונות שלו מוונציה מופיעות החל ב-1730. הכלים שבנה נדירים ויקרי-ערך לא פחות מאלה של אביו ודודו. באחד מן ה[[צ'לו|צ'לי]] שלו ניגנה [[ביאטריס האריסון]].
* '''[[ג'וזפה גוארנרי|ברתולומיאו ג'וזפה גוארנרי]]''' (דל ג'זו), שנודע גם בשם ג'וזף ([[21 באוגוסט]] [[1698]] - [[17 באוקטובר]] [[1744]]), נקרא גדול בוני הכינורות מאז ומעולם. ג'וזפה מכונה "דל ג'זו" משום שבתוויות הכלים שלו משולבות תמיד האותיות I.H.S.(יוטא-אטה-סיגמה) ו[[צלב]] [[קתולי]]. הכלים שבנה נבדלו משמעותית מן המסורת המשפחתית, בסגנון ייחודי לו לבדו. רק סטרדיווארי נחשב לעולה עליו, ויש הרואים בגוארנרי את הראשון בשניים. הכלי החביב על וירטואוז הכינור המפורסם [[ניקולו פגניני]], "איל קאנונה גוארנריוס" היה כינור גוארנרי דל ג'זו משנת 1743. כינור גוארנרי דל ג'זו המכונה "לורד וילטון", שנבנה בשנת 1742, היה בבעלותו של [[יהודי מנוחין]]. עוד [[כנר|כנרים]] בעלי "דל ג'זו" ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] היו [[ארתור גרומיו]], [[יאשה חפץ]], [[אייזק שטרן]] ו[[הנריק שרינג]]. כינור גוארנרי דל ג'זו משנת 1720 נמצא כיום בידי ה[[כנר]] הראשי של [[התזמורת הסימפונית ראשון לציון]], [[אקרט לורנצן]], שקיבל אותו בהשאלה מ[[יהודה זיסאפל]].{{הערה|תוכניית "קאמרי בצהרי שישי", 15 באוקטובר 2010}}