הקרב על גוש עציון – הבדלי גרסאות

חידוש ההתיישבות היהודית באזור, בו הייתה התיישבות יהודית ענפה עד למרד בר כוכבא, החל עם הקמת [[מגדל עדר]], על ידי יהודים מירושלים, ב-1927. ישוב זה, ובו פחות מעשר משפחות, ננטש ב[[מאורעות תרפ"ט]]. ב-1935 קם באזור יישוב נוסף, על ידי עולים מ[[כורדיסטן]], יוצאי [[השומר]] ויוצאי המושבות הוותיקות, זו הפעם בשם [[כפר עציון]]. במקום הספיקו להתיישב רק כמה עשרות פועלים, בטרם ננטש ונחרב שוב בתקופת [[המרד הערבי הגדול]]. יישוב זה היה חלק מתכניתמתוכנית גדולה יותר של שמואל צבי הולצמן, שחלם להקים מספר יישובים חקלאיים ותיירותיים באזור. החל משנת 1941 רכשה קק"ל מעל 8,000 דונם אדמה מנושי הולצמן ומערביי הכפר נח'לין. בשנות הארבעים הוקמו על שטח זה ארבעה קיבוצים: [[כפר עציון]] נוסד שוב ב-30 באפריל 1943, זו הפעם כקיבוץ דתי. הקיבוץ הוקם על ידי 'קבוצת אברהם' של [[הפועל המזרחי]], ותיקי [[השומר הדתי]] ו[[בני עקיבא]] מ[[פולין]], אשר עברו תקופת הכשרה בסמוך ל[[כפר פינס]]. [[הקיבוץ הדתי]] [[משואות יצחק]], נוסד ב-4 בנובמבר 1945, על ידי גרעין 'משואות'. מייסדיו היו צעירים יוצאי [[גרמניה]], [[צ'כוסלובקיה]] ו[[הונגריה]]. הקיבוץ הוקם מצפון מערב לכפר עציון. מצפון לשני קיבוצים אלה הוקם [[עין צורים]], אף הוא קיבוץ דתי, ב-22 באוקטובר 1946, על ידי גרעין 'בני עקיבא', אשר שהה קודם לכן ב[[טירת צבי]]. קיבוץ [[השומר הצעיר]] [[רבדים]], הוקם ב-11 פברואר 1947, ממערב לעין צורים, על ידי מספר גרעינים שקיבלו הכשרתם ב[[בית זרע]].