היו לילות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מטאפורה ==> מטפורה
מ בוט החלפות: היעלמות\1
שורה 18:
'''הבית הרביעי''' מתאר את מהות הקשר שנוצר בין האני השרה לבין אהובהּ, ובכללו נאמנות ובלעדיות, המובעות בהכרזתו של העלם: „וְהוּא אֶת הָעֵצִים בַּגַּן הֵעִיד, ... כִּי רַק אוֹתִי יִשְׁמֹר לוֹ לְתָמִיד.”; ומחשבה מתמדת על מושא האהבה, במילים בבית הבא: „הָיָה נוֹשֵׂא דְּמוּתִי מִמּוּל פָּנָיו”.
 
'''הבית החמישי''' פותח במחלתו של העלם, [[מלריה|הקדחת]], אשר הפילה חללים רבים בקרב חלוצים וחלוצות אנשים העליות הראשונות, ומספר על העלמותוהיעלמותו הפתאומית: "הָיָה הוֹלֵךְ וְשָׁב אֵלַי קוֹדֵחַ, / ... / הַגִּידוּ נָא, הֲיֵשׁ בָּכֶם יוֹדֵעַ / אֵי אָנָּה זֶה הָלַךְ לוֹ וְלֹא שָׁב?". ההעלמות המסופרת בלשון פואטית גבוהה ותוך כדי שאלה המופנית אל שומעיה של האני השרה, מוסרת כלליות של תפיסת המוות והאובדן של האהוב, באשר הם.
 
'''הבית השישי''' ו'''הבית השביעי''' מתארים את רגשותיה של האני השרה בעקבות אובדן בן הזוג האהוב. בזמן הקצר היא מתארת [[בכי]] ותדהמה כחלק מ[[שכול|אבלות]] עמוקה. בזמן הארוך היא מתארת אי השלמה עם האובדן והחיפוש של האהוב במרחב הקיום הממשי והדמיוני: „בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד הָלַכְתִּי אֵלָיו”; שמירה על הערכים והמסגרות המשותפות הממשיות שהוקמו עם בן הזוג, המובעת במטאפורת הכותנת במילים: „אָנֹכִי עוֹד נוֹשֵׂאת כֻּתָּנְתּוֹ הַמְּרֻקֶּמֶת”; ואת משא הזיכרון המתמיד, המכאיב והיקר, של האהבה הזוגית, המובע במילים: „אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת, אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא”.