ספר מקבים א' – הבדלי גרסאות

[[דמטריוס הראשון סוטר]] בורח מרומי ומשתלט על מלכות הסלאוקים ואנטיוכוס מוצא להורג. המלך ממנה את [[בכחידסבקכידס]] לנקום בבני ישראל. אל בכחידסבקכידס נספח [[אלקימוס]], שביקש ממנו התמנות לכהן גדול. בכחידסבקכידס טובח ביהודים וממנה את אלקימוס לשלוט על יהודה ככהן גדול.

לאחר עזיבת צבאו החזק של בכחידסבקכידס חוזר יהודה ונוקם במשתפי הפעולה. בכחידסבקכידס שולח ליהודה את שר צבאו ניקנור. זה מנסה להפיל בפח את יהודה אך הדבר אינו עולה בידו. ניקנור עולה לבית המקדש ומציב ביהירות לכוהנים [[אולטימטום]]: מסרו את יהודה המכבי לידי או שאחריב את בית המקדש. הכוהנים מתפללים לאלוהים לנקמה ברשע. יהודה מביס את ניקנור ליד בית חורון. העם שמח מאוד ומחליט לחגוג מדי שנה את [[מרד החשמונאים#יום ניקנור|יום ניקנור]] בשלושה עשר באדר.

המלך דמטריוס שומע על נפילת ניקנור ולא מוותר. הוא שולח שוב צבא גדול בפיקודם של בכחידסבקכידס ואלקימוס. הצבא מגיע מכיוון סוריה, הורג יהודים רבים ב[[בקעת ארבל]] ומגיע בחודש הראשון לשנת 152 לשלטון היוונים לירושלים. הצבא הסלאוקי עולה על ירושלים בכוח של עשרים אלף איש ובאלפיים פרשים בעוד לרשות יהודה המכבי החונה ב[[אלעשה]] עומדים רק 3000 איש. הישראלים רואים את הצבא היווני העצום ורבים מהם נמלטים בבהלה. הפעם אוחזת יראה גם ביהודה המכבי, אולם הוא אוזר עוז ויוצא לקרב נגד בכחידסבקכידס. למרות מלחמת הגבורה, מובס חילו של יהודה והוא נופל בקרב. יונתן ושמעון קוברים את יהודה במודיעים ומספידים אותו.

לאחר מות יהודה עולה שוב כוחם של משתפי הפעולה עם היוונים. בכחידסבקכידס ממנה אותם למושלי הארץ והם רודפים ומסגירים את תומכי יהודה המכבי לידי השלטון הסלאוקי. אנשי יהודה המכבי מתכנסים ובוחרים ביונתן לעמוד בראש המרד. לבכחידסלבקכידס נודע דבר המינוי והוא מבקש להמית את יונתן.

יונתן שולח את יוחנן אחיו לבקש סיוע ומחסה לרכושם של האחים החשמונאים, מבני [[נביות]], שבט ערבי הקרוב ל[[מידבא]] . בני [[ימרי]] תופסים והורגים את יוחנן. יונתן ושמעון עוברים את הירדן, פושטים על בני ימרי והורגים בהם כדי לנקום את נקמת אחיהם, אולם בחזרתם, עלה עליהם בכחידסבקכידס לקרב נוסף. אף על פי שהם מצליחים לגרום לבכחידסלבקכידס אבדות כבדות, נאלצים יונתן ואנשיו לסגת ל[[עבר הירדן המזרחי]]. היוונים מציבים חיל מצב בירושלים ומבצרים רבים ב[[יריחו]], [[אמאוס ניקופוליס|אמאוס]], [[בית חורון]], [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], [[תמנתה פרעתון]], [[תפוח]], [[בית צור]], [[תל גזר|גזר]] ועוד. בשנת 153 מצווה אלקימוס להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית, אולם אשר הוא מתחיל במעשיו הוא חולה, מאבד את יכולת ה[[דיבור]] ומת. בכחידסבקכידס שב אל המלך דמטריוס ויהודה שוקטת במשך שנתיים.

משתפי הפעולה מקרב היהודים מזעיקים את בכחידסבקכידס לבוא ולתפוס בשבי את יונתן, אולם מזימתם מתגלה. יונתן ושמעון מתבצרים במדבר, ובכחידסובקכידס לא מצליח להתגבר עליהם. בכחידסבקכידס מסכים לכרות הסכם שלום עם יונתן ועוזב את הארץ יונתן מתיישב ב[[מכמש]] ומתחיל לשלוט בישראל.

בשנת 160 לשלטון יוון, עולה [[אלכסנדר באלאס]], בנו של אנטיוכוס אפיפנס, על עכו, כובש אותה וממליך עצמו על המדינה הסלאוקית. דמטריוס רוצה לדכא את המרד ויוצא נגדו למלחמה. שני הצדדים, אלכסנדר ודמטריוס מתחרים ביניהם על תמיכתו של יונתן. דמטריוס משיב ליונתן את בני הערובה ששהו במצודת החקרא ומאפשר לו לחזור לעיר. הנוכרים שהשאיר בכחידסבקכידס בארץ נמלטים ורק בבית צור נשארים מתייוונים. אלכסנדר מגדיל לעשות ושולח ליונתן אדרת ארגמן ועטרת זהב וממנה אותו ל[[כהן גדול]]. דמטריוס מתחרה באלכסנדר על ידי מתן הטבות כספיות והנחות במיסים, שחרור כל השבויים היהודים, מתן ימי חופשה רבים ליהודים בשבתות, בחגים ובראשי חודשים, מתן שכר לשלושים אלף אנשי צבא יהודים, סיפוח עכו וסביבותיה ליהודה ומימון לבניה מחדש של חומות ירושלים. יונתן לא נופל בפח ולא מאמין להצעותיו הנדיבות של דמטריוס.