המעמד היצירתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפה (תאוריה, אף על פי ש, היא, הוא, וילסון, תאוריה), הגהה, הסרה (יחד) |
Keren - WMIL (שיחה | תרומות) מ ויקיזציה |
||
שורה 1:
'''המעמד היצירתי''' (ב[[אנגלית]]: '''Creative class''') הוא מונח המתייחס ל[[מעמד חברתי]] המניע את ההתפתחות הכלכלית של [[עיר|ערים]] פוסט-תעשייתיות בארצות הברית ומשמש ככלי לפיתוח עירוני וכלכלי מואץ באמצעות משיכת תושבים בעלי מאפיינים יצירתיים בערים רבות בעולם.
את המונח ואת הכלי הכלכלי שנקרא "העיר היצירתית", טבע התאורטיקן [[ריצ'רד פלורידה]] {{אנ|Richard Florida}} בספרו "עלייתו של המעמד היצירתי" (The Rise of the Creative Class), אשר ראה אור בשנת 2002. בשימוש במונח זה, פלורידה שאב השראה מכתביהם של [[ג'יין ג'ייקובס]] והסוציולוג רוברט פארק שהתבוננו על ערים ומצאו בהן גיוון, יצירתיות וחדשנות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Richard Florida|שם=Cities and the creative class|מקום הוצאה=Routledge|מו"ל=|שנת הוצאה=2005}}</ref> פלורידה מתייחס לכתיבתה המהפכנית של ג'ייקובס שכבר לפני כמה עשורים ציינה את יכולתן של ערים למשוך אנשים יצירתיים ובכך לדרבן צמיחה כלכלית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gert-Jan Hospers & Roy van Dalm|שם=How to create a creative city? The viewpoints of Richard Florida and Jane Jacobs|כתב עת=Foresight|שנת הוצאה=2005}}</ref>
פלורידה מתייחס בכתביו גם לתאוריית ה[[הון אנושי|הון האנושי]]
== מקצועות המעמד היצירתי ==
שורה 20:
== מתאוריה למדיניות ==
פלורידה קנה לו אחיזה באקדמיה בקשר שבין יצירתיות להתחדשות עירונית ומיתוג מחדש של ערים. ספריו זכו להצלחה והפכו במהרה לרבי מכר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.businessinsider.com/author/richard-florida|הכותב=|כותרת=Richard Florida|אתר=Business Insider|תאריך=}}</ref> בהמשך הוא מינף את התאוריה שלו לכדי מדיניות, וייסד חברת ייעוץ עולמית, Creative Class Group. החברה מורכבת מחוקרים מומחים, אקדמאים ואסטרטגיים עסקיים. חברה זו משתמשת בנתוני מחקריו של פלורידה על המעמד היצירתי כדי לסייע בקידום צמיחה ופיתוח כלכלי של ערים ואזורים ברחבי העולם. החברה ייעצה לערים רבות במדיניות פיתוח המבוססת על מעמד היצירתי ככלי כלכלי ליצירת צמיחה
== ביקורות על התאוריה
על רעיונות "העיר היצירתית" וה"כלכלה היצירתית"
ישנם הסבורים כי התאוריה של פלורידה היא תאוריה פלקטית, ביניהם [[ג'
ביקורת אחרת הביעה ספקנות ביחס לאופן שבו העיר היצירתית אכן תורמת לצמיחה כלכלית של העיר.
אל ביקורות אלה מצטרף זרם ביקורתי שטוען כי התאוריה היא גזענית. אף על פי שפלורידה קידם את המסרים תחת מעטה של חשיבה פרוגרסיבית, הרואה בקליטת מהגרים וברב תרבותיות כחלק מהמתכון לעיר יצירתית מוצלחת, ישנם חוקרים הטוענים כי מדובר באמירה מן הפה אל החוץ כיוון שמימוש רעיונות "העיר היצירתית" מביאים הלכה למעשה לתהליך של סגרגרציה מואצת. תהליך זה מתרחש כיון שהעיר היצירתית מפלחת את שכבות האוכלוסייה לסוגי יצירתיות שונים-היזמים בהם יש זיק של גאונות, הטכנולוגיים אותם העיר צריכה עבור שגשוג כלכלי, האמנים הרעבים והשורדים ו"הבוהמה הגבוהה", שאותם צריך למשוך כיוון שהם ייצרו עיר טרנדית ויגרמו למעמדות הגבוהים יותר להגיע. בנוסף, הרעיונות הללו מקדמים נתיבי קריירה וכלכלה עירונית, אשר משמרים ומחזקים את תקרת הזכוכית שמיעוטים ונשים לא מצליחים לבקע. השחקן הראשי שמוצג בחזית התאוריה הוא דמות נורמטיבית, גברית על פי רוב ושיש לה אפשרות למוביליות חברתית. מתנגדים נוספים לרעיון העיר היצירתית טוענים כי העיר היצירתית של פלורידה מייצרת עיר המושתת על רב תרבותיות וחיבוק של הקהילה הלה"טבית, רק כדי למשוך אוכלוסייה של פריוויבלגים, לבנים, הטרוסקסואלים וע"פ רב גברים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Parker, B|שם=Beyond the class act: Gender and race in the ‘creative city’ discourse|כתב עת=Gender in an Urban World (Research in Urban Sociology, Vol. 9)|שנת הוצאה=2008}}</ref>
=== איבחון שגוי ===
עוד היבט ביקורתי מוצג במאמר "The Real Creative Class", שמאתגר את עצם המינוח של מיהו "המעמד היצירתי" בעיר.
== ריצ'רד פלורידה חוזר בו ==
| |||