ציונות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: אידאולוג |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) מדינת ישראל ==> ישראל |
||
שורה 6:
'''ציונות''' היא תנועה [[לאומיות|לאומית]] ו[[אידאולוגיה|אידאולוגיה]] התומכת בקיומה של [[בית לאומי לעם היהודי|מדינה יהודית]] ובפרט ב[[ארץ ישראל]]. התנועה הציונית, כתנועה לאומית-יהודית, קמה בשליש האחרון של המאה ה-19, בעיקר במרכז ומזרח אירופה. ציונות כאידאולוגיה היא חסרת-דת, וישנם אף נוצרים-[[אוונגליזם|אוונגליסטים]] ברחבי העולם הרואים עצמם כ[[ציונות נוצרית|ציונים]].
זמן קצר לאחר הקמת התנועה הציונית קישרו רוב מנהיגי התנועה את מטרתה הראשית עם חידוש ה[[ריבונות]] היהודית בארץ ישראל - הקמת [[מדינה יהודית]]. עם הקמת
שורשי הציונות נעוצים במניעים ובערכים עתיקי-יומין הטבועים במסורת הדתית מזה, ובאידאולוגיות הלאומיות שפרחו באירופה במאה ה-19 מזה. הציונות כתנועה פוליטית עממית שהתפתחה בקרב היהודים במזרח אירופה דורבנה על ידי פרצי אנטישמיות וניזונה מתהליך [[חילון]] שהתעצם בקרב האוכלוסייה היהודית מאמצע המאה ה-19, שנתן אותותיו גם בחילון הכמיהה הדתית בת-שנות-אלפיים לציון. העולם המודרני הוביל לכך שמצד אחד הדת חדלה מלהיות מגדיר זהות מספק עבורם. קונפליקט זה הוביל ליצירתה של הגדרה עצמית לאומית חדשה{{הערה|[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7745 צמיחתה של הציונות], פרופ' [[שלמה אבינרי]]. מתוך [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}}.
מראשיתה היו מטרות הציונות [[שיבת ציון]], [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]], החייאת התרבות ו[[עברית|השפה העברית]], יצירת [[צבר (קבוצה אתנית)#מגמות ותמורות במיתוס הצבר|יהודי חדש]] - [[יהדות השרירים]] על פי [[מכס נורדאו]] וביסוס [[ריבונות]] יהודית עצמאית. לפי [[בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תאודור הרצל]], הנחשב להוגה הציונות ה[[מודרניזם|מודרנית]], הציונות היא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כ[[חוק]] בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית. מאז [[הכרזת העצמאות|הקמת]]
מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולוויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת.
שורה 21:
השאיפה הציונית לריבונות יהודית בארץ ישראל הוכרה במידה מסוימת ב[[הצהרת בלפור]] שדיברה על [[בית לאומי לעם היהודי]] בארץ ישראל.
יעדי הציונות לא הוסכמו על כל הזרמים של התנועה הציונית והשתנו במשך הזמן בהתאם להתפתחויות השונות, כמו [[מלחמת העולם הראשונה]], [[המנדט הבריטי]], [[העפלה]], [[מלחמת העולם השנייה]], [[השואה]], הקמת
בין מטרותיה של הציונות ניתן למנות:
שורה 79:
'''[[העלייה הרביעית]]''' הייתה העלייה ההמונית הראשונה של עולים זעיר-בורגנים ממזרח-אירופה, עקב שינוי מדיניות ההגירה בארצות הברית והקטנת מכסות ההגירה אליה ב[[חוק ההגירה של 1924|חוק ג'ונסון-ריד]] בשנת [[1924]]. '''[[העלייה החמישית|בעלייה החמישית]]''', ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] עלו מעל 250,000 יהודים בעקבות התמורות האנטישמיות באירופה, בעיקר מ[[פולין]] ואחר כך בשל עליית ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]] לשלטון בגרמניה. בחלקה הייתה העלייה החמישית פחות אידאולוגית-ציונית מהעליות הראשונות.
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] (1945) ובפרט לאחר הקמת
ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] קיבל ארגון [[האומות המאוחדות]] את '''[[תוכנית החלוקה]]''' שהביאה לסיומו של [[המנדט הבריטי]] וסללה את הדרך להכרזת העצמאות של מדינת ישראל במאי [[1948]].
לאחר הקמת '''
במניעי הציונות היו שלובים בד בבד רדיפות אנטישמיות ולחצים כלכליים לצד אידאות של גאולה, חילוניות ודתיות שהביאו את הציבור הציוני להצטרף לתנועה הלאומית היהודית תוך שאיפה ל[[שיבת ציון]], לארץ האבות [[קיבוץ גלויות|ולקיבוץ גלויות]]. שילוב של נסיבות בינלאומיות כהתפרקות האימפריות ב[[מלחמת העולם הראשונה]] והקמת [[מדינת לאום|מדינות לאום]] לצד ה[[דה-קולוניזציה של אפריקה|דה-קולוניזציה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], הם שאיפשרו את תרגום הרעיון הציוני להקמת מדינה יהודית מודרנית בארץ ישראל.
שורה 155:
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התחוללה ברוסיה [[מלחמת האזרחים ברוסיה|מלחמת אזרחים]] שפגעה מאוד ביהודים. לאחר כניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל וסיום המלחמה החלה תקופת [[העלייה השלישית]], שבמהלכה השתקעו לארץ כ-30,000 יהודים, רובם צעירים. חלק מהעולים, ובכלל זה ה"חלוצים" היו בעלי אידאולוגיה רבת גוונים, אשר כללה [[יהדות|מסורת ודת יהודית]], [[לאומיות]], [[סוציאליזם]] ו[[קומוניזם]]. מעט לפני עלייה זו נוצרה גם [[תנועת הנוער]] "השומר הצעיר", שזוהתה מאמצע שנות העשרים עם השמאל הסוציאליסטי ואף עם הקומוניזם. הזרוע הפוליטית של תנועה זו לפני הקמת המדינה הייתה [[מפלגת השומר הצעיר]] ומשנת [[1948]] ואילך היא יוצגה על ידי [[מפ"ם]], עד שזו התמזגה ל[[מרצ]].
כתוצאה מהמנדט הוקמה ב-[[1929]] [[הסוכנות היהודית]] שתפקידה לבצע בפועל את הקמת הבית הלאומי. הסוכנות הפכה להנהגת [[היישוב היהודי בארץ ישראל]] והתחילה בהקמת מנגנונים שישמשו בעתיד את [[
עולי העלייה השלישית התרכזו בעיקר במושבות וכפרים – לא בערים, הם השתקעו והקימו צורות התיישבות חדשות כגון [[עמק יזרעאל]] ו[[נהלל]].
שורה 174:
[[ההעפלה]], נבעה מהלחץ של גרמניה, לפני ובעיקר במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[השואה]]. תוצאות השואה גרמו להאצה רבה בלחץ המעפילים בשל התנאים הגרועים אליהם התדרדרו היהודים באירופה במהלכה. תנאים שהתבטאו בין השאר בבעיית [[פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה|העקורים]].
הסבל שעבר העם היהודי בשואה גרם לאווירה בינלאומית אוהדת שהביאה ל[[החלטת החלוקה]] של האו"ם ב-[[1947]], בתמיכת ארצות הברית וברית המועצות כאחד. רוב יהודי א"י והתנועה הציונית קיבלו את עקרון החלוקה, ואילו הערבים, בא"י ובמדינות השכנות דחו אותה ויצאו למלחמה על מנת למנוע את הקמתה של מדינה יהודית אפילו בחלק מא"י ההיסטורית. ב-[[1948]] הצליחה הציונות להגשים את מטרתה הראשונית
=== התפתחות הזרמים והמוסדות הציוניים ביישוב ===
שורה 227:
הביקורת מגיעה הן מצד היהודים והן מצדם של בני עמים אחרים.
ההתנגדות לציונות נובעת ממספר מניעים, כמו, ההתנגדות (בארץ ובעולם) להגדרתה של
'''ביקורת פנימית (יהודית):'''
|