שפיטות – הבדלי גרסאות

הרחבת גבולותיו של מתחם השפיטות בישראל החלה בתקופת כהונתו של [[מאיר שמגר]] כ[[נשיא בית המשפט העליון]], ונמשכה ביתר שאת בתקופת כהונתו של [[אהרן ברק]] בתפקיד זה. כך, למשל, עסק [[בג"ץ]] בתקופת כהונתו של ברק בעתירות בענייני ביטחון ומדיניות, כגון תוואי [[גדר ההפרדה]], [[תוכנית ההתנתקות]], ופרטים רבים הקשורים אליה, ולא דחה עתירות אלה מנימוקי סף.{{הערה|1{{פס"ד עליון|קישור=[http://elyon105077100.court.gov.il/heb/verdict/search/verdict_by_case_rslt.aspx?case_nbr_htmlT09|סוג=%e1%e2%22%f5+7710%2f05 בג"ץ|עותר=הרב ישי בר חן ונח ניל פולברג|משיב=אריאל שרון - ראש ממשלת ישראל ואחרים|ניתן ב=23 באוגוסט 7710/05]2005}} באשר להריסתם של בתי-הכנסת ביישובים המפונים מרצועת עזה}}

ל[[בית המשפט העליון]] בראשותו של [[אהרן ברק]] מיוחסת הגישה של "הכל שפיט", כלומר אין נושא שבית המשפט נמנע מלהכריע בו. ביטוי מובהק לגישה זו בא בדבריו של ברק: {{ציטוט|מירכאות=כן|מקור=[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-na-2-441-l.pdf בג"ץ 910/86 [[יהודה רסלר]] נגד שר הביטחון], ניתן ב-12.6.88 ביוני 1988|תוכן=

נקודת המוצא העיונית לבחינתה של השפיטות (או אי השפיטות) הנורמאטיבית היא התפיסה, כי המשפט הוא מערכת של איסורים והיתרים. כל פעולה היא מותרת או אסורה בעולם המשפט. אין פעולה, שהמשפט לא חל עליה. כל פעולה נתפסת בעולם המשפט. ... אכן, כל פעולה ניתנת "להיכלא" בנורמה משפטית, ואין פעולה שאין לגביה נורמה משפטית "הכולאת אותה". אין "חלל משפטי", שבו פעולות מתבצעות בלי שהמשפט נוקט כלפיהן כל עמדה. המשפט משתרע על כל הפעולות. לעיתים הוא אוסר, לעיתים הוא מתיר, תוך שהוא יוצר לעיתים הנחה של היתר ("הכל מותר לפרט, אלא אם כן נאסר") או של איסור ("הכל אסור לשלטון אלא אם כן הותר"). אף במקום שבו קיימת "[[לאקונה]]" במשפט, קובע המשפט דרכים למילויה של הלאקונה. על-פי גישה זו לא ייתכן כלל מצב, שבו אין נורמה משפטית החלה על פעולה. לעניין זה אין נפקא מינה מהי אותה פעולה, אם פוליטית היא אם לאו, אם עניין היא למדיניות אם לאו. כל פעולה - ותהא פוליטית או עניין למדיניות ככל שתהא - נתפסת בעולם המשפט, וקיימת נורמה משפטית הנוקטת עמדה כלפיה, אם מותרת היא או אסורה. הטיעון, "העניין לא היה עניין משפטי אלא עניין פוליטי מובהק", מערבב מין בשאינו מינו. היותו של העניין "פוליטי מובהק" אינו יכול להסיר מאותו עניין את היותו גם "עניין משפטי". כל דבר הוא "עניין משפטי", במובן זה שהמשפט קובע לגביו עמדה, אם מותר הוא או אסור.}}