היפונתרמיה – הבדלי גרסאות

:מצבים בהם ADH גבוה כגון Syndrome of Inapropriate ADH, [[קורטיזול]] נמוך (הקורטיזול מהווה בקרה מונעת על הפרשת ה-ADH), [[תת תריסיות]] ומיני משתנים. הטיפול במצבים אלו יכול לנוע מהגבלת מים ותוספת נתרן לבין הגבלת ההפרשה של ה-ADH.

מצבי אובדן נוזלים. במצבים אלו, אובדים מים ונתרן באותה כמות, אך עקב שתיית מים חיצונית ללא תוספת מלח, מתקבלת היפונתרמיה. הטיפול במצבים אלו הוא [[עירוי]] [[איזוטוני]]. יש להיזהר מפני עירוי שכזה במצבים של אובדן נוזלים מהיר, מאחר שהאוסמולריות ב[[מוח]] משתנה לאט יותר ובכניסת נוזלים עלולה להיווצר [[בצקת]] מוחית.

 

סימני ההיפונתרמיה דומים לסימני התייבשות ולסימני [[מכת חום]] ולכן הנטייה המיידית היא לתת עירוי נוזלים ולאפשר שתייה מוגברת, ובכך להחמיר את המצב.