יצחק מרדכי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה |
מ אילמלא->אלמלא - תיקון תקלדה בקליק |
||
שורה 131:
==קריירה פוליטית==
בשנת [[1995]], בסמוך לפרישתו מן הצבא הצטרף ל[[הליכוד|ליכוד]]. ב[[פרימרייז]] לקביעת רשימת הליכוד ל[[הכנסת ה-14|כנסת ה-14]] הגיע למקום הראשון עם כ-80,000 קולות, מה שהבטיח לו את המקום הרביעי ב[[הליכוד-גשר-צומת|רשימה המשותפת עם גשר וצומת]]. לאחר הבחירות קיבל את תפקיד [[שר הביטחון]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלתו]] של [[בנימין נתניהו]]. ב[[אוגוסט]] [[1996]] במסגרת תמרון שערך הצבא הסורי, הניע [[צבא סוריה]] את דיוויזיה מס' 14 מ[[ביירות]] אל עבר גבול ישראל. התמרון יכול היה להיתפס כתמים,
לאחר פרישתו מן הליכוד הצטרף ל[[מפלגת המרכז]] אשר נוסדה באותה התקופה. בקרב מקימי המפלגה היו ארבעה אנשים שראו עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, [[אמנון ליפקין-שחק]], [[דן מרידור]], [[רוני מילוא]] ומרדכי. לאחר שסקרים הוכיחו כי מרדכי הוא הפופולרי בין הארבעה, הוסכם ביניהם על הצגתו כמועמד לראשות הממשלה. מרדכי איבד במהירות פופולריות לטובת [[אהוד ברק]], ואף העימות הטלוויזיוני בינו לבין נתניהו, שנחשב למוצלח מבחינתו, לא שינה מגמה זאת. לאחר שסקרים הראו כי אינו מסוגל לזכות בראשות הממשלה, אך מסוגל לגרום לקיומו של סיבוב שני בין אהוד ברק לבין נתניהו, כפי שחייב החוק באותה עת, הופעל עליו לחץ כבד להסיר את מועמדותו, על מנת להבטיח את ניצחון ברק, אולם הוא סירב בתוקף, והצהיר שוב ושוב כי ימשיך בהתמודדות עד סופה. לבסוף, יום לפני הבחירות, הסיר מועמדותו. הבחירות עצמן היו כישלון למפלגת המרכז, אשר זכתה רק בשישה מנדטים. לאחר עליית ברק לשלטון שימש מרדכי בממשלתו כסגן ראש הממשלה וכ[[שר התחבורה]].
|