השואה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-A0706-0018-030, Ukraine, ermordete Familie.jpg|ממוזער|200px|לאחר הפלישה הגרמנית לברית- המועצות בשנת 1941 ביצעו יחידות האיינזצגרופן מעשי רצח וטבח באוכלוסייה היהודית ובפעילים קומוניסטים]]

ביוני [[1941]] פתחה גרמניה הנאצית ב[[מבצע ברברוסה|מתקפת פתע על ברית- המועצות]]. הייתה זו נקודת תפנית משמעותית במלחמת העולם השנייה, אם כי מבחינה אידאולוגית היא היוותה המשך למלחמת החורמה נגד האויב ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] במזרח. בשלב זה חלה החרפה במדיניות הנאצים כלפי היהודים. במסגרת ההכנות לפלישה לברית המועצות, קבעו הנאצים סדרים לרצח המונים, והגיעו להחלטה ביצועית בנושא היהודים ואוכלוסיות לא-רצויות אחרות. התוכנית שהגיעה לגיבוש סופי כללה הכנות להשמדה ישירה והמונית שלהם. פעולותיו האלימות של הנאציזם, שעד עתה באו לידי ביטוי בהשפלה, הרעבה, ניצול כוח-עבודה וגזל רכוש של היהודים, הגיעו עתה לשיא חדש: הכחדה המונית בכל אתר ואתר.

לאחר פלישת גרמניה הנאצית ל[[ברית- המועצות]], התבצע רצח העם בעיקר באמצעות המתה ביריות, אך בשלב מסוים החליטו הנאצים להקים מחנות מיוחדים שיועדו לרצח המוני של בני אדם. במחנות השמדה אלו נרצחו יהודים, צוענים ואחרים באופן שיטתי ומאורגן. הכשרתם של מחנות להשמדה המונית שיטתית של אנשים היא מאפיין ייחודי של השואה שאין לו אח ורע בהיסטוריה. מעולם קודם לכן לא קמו מקומות שמטרתם היחידה היא להביא למותם ההמוני של בני אדם. מחנות ההשמדה תוכננו בקפידה על ידי אדריכלים גרמנים{{הערה|1= ראו: [http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/auschwitz_architecture/overview.asp ארכיטקטורה של רצח, תוכניות הבניה של אושוויץ-בירקנאו], באתר יד ושם.}} והוקמו בפאתי עיירות בפולין ובשכנותיה, כשהבולטים היו [[אושוויץ]], [[בלז'ץ]], [[חלמנו]], [[יאסנובאץ]], [[מיידנק]], [[מאלי טרוסטינץ]], [[סוביבור]] ו[[טרבלינקה]].