חשמונאים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: הייתה |
מ הוספת קישור למישור החוף |
||
שורה 46:
בשנת [[153 לפנה"ס]] התחולל המפנה, כאשר הסלאוקים הסתבכו בסכסוכים פנימיים בתוך ממלכתם ושני הצדדים היריבים, המלך [[דמטריוס הראשון]] והטוען לכתר [[אלכסנדר באלאס]], פנו אל יונתן בבקשה לכרות עמו ברית. יונתן ניצל את הסכסוך לטובתו, תוך שהוא מצליח לנווט בין הצדדים לסכסוכים הפנימיים של הממלכה הסלאוקית ובכל פעם מקבל מצד אחר לסכסוך יותר הישגים. כך קיבל יונתן רשות לכבוש את ירושלים ולבצר את [[חומות ירושלים|חומותיה]], מקבל מינוי כ[[כוהן גדול]] מידי אלכסנדר באלאס ונהיה למעשה שליט [[ואסאל]] של הממלכה הסלאוקית בחלק משטחי ארץ ישראל. בהמשך, יונתן נתבקש להגיש סיוע צבאי כמתחייב מההסכם בינו לבין באלאס ויונתן נענה ויצא לקרבות באזור [[יפו]], [[תל אשדוד|אשדוד]] ו[[אשקלון]]. כגמול על עזרתו, ובעיקר על הצלחותיו, העניק באלאס ליונתן את העיר [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]] וסביבתה, ובכך נסללה הדרך להתפשטות טריטוריאלית של יהודה מעבר לגבולותיה המסורתיים.
בהמשך המאבק על ראשות השלטון הסלאוקי נחל אלכסנדר באלאס הפסדים מידיו של [[דמטריוס השני]], שביקש לחדש את הברית עם יונתן ומתוך שיקולי תועלת, העניק ליהודה פטור ממסים. יונתן לא נשאר בצד זה זמן רב, אלא עבר למחנהו של מתנגדו של דמטריוס, [[דיודוטוס טריפון]], אשר אישר את מעמדו של יונתן ואיפשר לו למנות את אחיו, שמעון, לנציב על אזור [[מישור החוף]]. היה בכך כדי לסמל את ראשית צמיחתה של מלכות בית חשמונאי. שמעון עשה חיל בתפקידו החדש: הוא כבש את [[בית צור]] והרחיק ממנה את חיל המצב הסלאוקי. כן ביצר את [[תל חדיד|חדיד]] בשפלה, ליד [[לוד]].
יונתן טיפח ופיתח קשרי חוץ חשובים לחיזוק מעמדה הבינלאומי של יהודה ולעשיית צעדים לקראת ריבונותה. הוא חידש את הברית עם רומא, אותה כרת לראשונה אחיו יהודה, חיזק את ידידותו עם [[תלמי השישי]] המצרי ואף רקם קשרים עם בני [[ספרטה]] שבדרום יוון. למהלך זה הסתמן, כך דומה, מאפיין פרו-הלני מובהק. מהלכים אלה תאמו את תפישתו המדינית של יונתן: ניצול מלחמות האזרחים ב[[סוריה]], שימוש בתפקיד בכיר ("רע המלך") בחצר הסלאוקית ושיגור כוחות לוחמים יהודיים עד לאנטיוכיה הרחוקה.
| |||