רבי חייא בר אבא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 35:
רבי חייא היה [[עוני|עני]] עד כדי כך שתואר בתלמוד כי נעליו היו מטולאות, ומשכך החליט רבי חייא לצאת ל[[בבל]] למצוא פרנסה. רבי אלעזר, רבו, שלחו לנשיא שיכתוב לו מכתב המלצה, והנשיא כתב: {{ציטוטון|הרי שלחנו אליכם אדם גדול.}} ובניסוח אחר: {{ציטוטון|הרי שלחנו לכם אדם גדול, שאינו בוש לומר לא שמעתי}}{{הערה|שני הניסוחים מופיעים ב{{ירושלמי|חגיגה|א|ח}}}}.
רבי חייא נדד במקומות רבים, ומוזכר כי בנוסף לבבל הוא ביקר גם ב[[רומא העתיקה|רומי]]{{הערה|{{ירושלמי|מעשר שני|ד|א}}}}, ב[[סוריה]]{{הערה|{{ירושלמי|פאה|ח|ו}}}}, ובתוך [[ארץ ישראל]] בערים "גבלא"{{ביאור|על פי ליברמן, "גבלא" שבספרות חז"ל היא גבלה שבסוריה ולא גבלה שבפרובינקייה ערביה{{הערה|שאול ליברמן, מחקרים בתורת ארץ ישראל, ירושלים תשנ"א, עמ' 413}}}} {{הערה|{{בבלי|יבמות|מו|א}}}}., [[טבריה]]{{הערה|{{ירושלמי|פסחים|ד|ד}}}}, [[צור (לבנון)|צור]]{{הערה|{{ירושלמי|שבת|ב|א}}}}, ו[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]{{הערה|{{ירושלמי|תענית|ד|ו}}}}. במהלך נדודיו הוא היה פעיל ציבורית ותיקן תקנות שונות. כך לדוגמה הוא עבר בין ערים שונות ואסף כסף לטובת ישיבות ארץ ישראל, כמו כן מוזכר כי הוא הקים "ארכונין"{{ביאור|
עם תלמידיו נמנה [[רב שמואל בר רב יצחק]]{{הערה|{{בבלי|חולין|צח|א}}}}. אחיו, [[רב בנאי אחוה דרב חייא בר אבא|רב בנאי]], מוזכר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|כתובות|נ|ב}}}}. ייתכן שרבי [[שמעון בר אבא]] היה קרובו או אף אחיו{{הערה|[[שאול ליברמן]], '''יווית ויוונות בארץ ישראל''', ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ג 1962, עמ' 18}}. בנו, [[רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא|רבי אבא]], היה מוסר שמועות משמו{{הערה|{{בבלי|ברכות|ה|א}}, {{בבלי|תענית|יד|ב}}}}, וכן היה לו בן בשם רבי כהנא, ובן בשם רבי נחומיה{{ביאור|כך לפי כתב יד ליידן ולפי דפוס ונציה. בדפוסים מאוחרים: "נחמיה"}}{{הערה|שם=ברכות}}.
|