אדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסוכר
שורה 215:
בדומה למרבית מיני הפרימטים, בני אדם הם [[אוכלי כול]], המסוגלים להיזון ממגוון של מזונות מהחי והצומח, ואינם מתמחים בסוג מסוים של מזון. עדויות ארכאולוגיות ומחקרים בציידים-לקטים בני-זמננו מראים שבמשך מרבית הפרהיסטוריה עד [[המהפכה הנאוליתית]], בני אדם ניזונו מ[[ציד]] בעלי-חיים, ובכלל זה [[דיג]] ואיסוף [[חסרי חוליות]], ומלקט של [[זרע (בוטניקה)|זרעים]], [[פרי|פירות]] ו[[שורש (בוטניקה)|שורשים]]. [[בישול]] באש ועיבוד מזון בעזרת כלי אבן ועץ הגדילו את מגוון המזונות הזמינים לבני אדם פרהיסטוריים, ואִפשרו להם להוציא פחות זמן ואנרגיה על-מנת להשיג, ללעוס ולעכל כמות רבה יותר של מזון בעל [[ערך תזונתי]] גבוה יותר. בכך הם סייעו ככל הנראה לאבולוציה של הגדלת המוח, אשר צורך יותר קלוריות לקיומו מכל רקמה אחרת בגוף (באותו משקל), ולאבולוציה של הקטנת הלסתות והשיניים אצל בני-אדם מודרניים אנטומית, בהשוואה למיני אדם קדומים יותר. בני-אדם התאימו את תזונתם לבתי-הגידול בהם חיו, וישנן תרבויות הניזונות כמעט בלעדית מהצומח או כמעט בלעדית מהחי.
 
במהפכה הנאוליתית, ביות בעלי חיים וצמחים אִפשר טכנולוגיות להפקת מזון בכמויות גדולות, כגון גידול וטחינת [[דגניים]]; חליבת בהמות והכנת [[מוצרי חלב]]; ו[[תסיסה|התססת]] סוכרים[[סוכר]]ים ל[[משקה חריף|אלכוהול]]. כמו כן התאפשרה אגירת כמויות גדלות של מזון, בסיוע טכנולוגיות [[שימור מזון]] שונות כמו [[עישון מזון|עישון]], [[ייבוש מזון|ייבוש]], [[כבישה]] ו[[החמצה]]. מגוון מקורות המזון ירד בעקבות המהפכה הנאוליתית בשל הנטייה להתרכז במספר קטן של סוגי הגידולים החקלאיים היעילים ביותר, אך הוא גדל שוב בעת החדשה הודות ל[[ייבוא]] של גידולים חקלאיים, מוצרי מזון וטכנולוגיות מזון מכל העולם{{הערה|בממוצע עולמי במאה ה-21, כמעט כ-70% ממוצרי המזון מיוצרים ממיני צמחים ובעלי-חיים שמקורם הטבעי באזורי עולם אחרים.{{ש}}
Khouri, C. K. et al. (2011) [http://rspb.royalsocietypublishing.org/content/283/1832/20160792 "Origins of food crops connect countries worldwide"]. '''Proceedings of the Royal Society B'''. Vol. 283 (1832), p.20160792. DOI: 10.1098/rspb.2016.0792}}.