מונוקולטורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ טרול |
||
שורה 1:
'''מונוקולטורה''' (מ[[לטינית]]: monos = יחיד, cultura = עיבוד, גידול, ב[[עברית]] נקראת לעיתים ''' חד-זניות''') היא שיטת עיבוד [[חקלאות|חקלאית]] בה משק חקלאי מתבסס על חזרה מעונה לעונה עם גידול אחד בלבד לאותו שטח אדמה גדול, תוך ניצול תנאי ה[[אקלים]] והקרקע. לדוגמה: מטעי [[קפה]] ו[[תה]] באזורים הטרופיים, ו"[[חגורת החיטה]]" במרכז [[ארצות הברית]].
[[קובץ:Tractors in Potato Field.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שדה תפוחי אדמה גדול]]
זוהי שיטת העיבוד המודרנית הנפוצה ביותר, שדחקה לקרן זווית את החקלאות הרב-זנית האופיינית בעיקר לחקלאות המסורתית. אחד מיתרונותיה הוא האפשרות לשימוש במיכון, כדוגמת [[קומביין תבואות]], שמקל על הגידול ולעיבודו. שיטה זו היא חלק מ[[המהפכה הירוקה]] המאפשרת להגדיל את
השלטון ה[[קולוניאליזם|קולוניאלי]] השתמש בצורת עיבוד זו כמעט בכל מקום בו היה, למשל - מטעי [[כותנה]] בארצות הברית, מטעי [[קנה סוכר]], [[קקאו]] וקפה ב[[אמריקה הדרומית]], מטעי תה ב[[הודו]] ו[[סרי לנקה|ציילון]]. מטעים אלו דרשו כוח עבודה רב לעבודות ידניות ולכן היו אחת הסיבות ל[[עבדות]] ולניצול כוח העבודה המקומי. ביסוס הכלכלה המקומית על גידול אחד יצר תלות חזקה של המושבות באימפריות הקולוניאליסטיות ששלטו ב[[סחר בינלאומי|מסחר הבינלאומי]], ייצאו את תוצרת המושבות וייבאו אליהן מוצרי [[מזון]] בסיסיים שחסרו בהן, ומוצרי [[תעשייה]] מוגמרים. במקרה של [[סין (אזור)|סין]], הביאה בריטניה [[אופיום]] במטרה למוכרו לסינים בתמורה לתה, הסינים התנגדו לכך וניסו למנוע הצפת ארצם באופיום וכך פרצו [[מלחמת האופיום הראשונה]] ו[[מלחמת האופיום השנייה|השנייה]].
על פי התאוריה של [[פון תינן|יוהאן היינריך פון תינן]] (Johann Heinrich von Thünen), ככל שמתרחקים מהשוק צפויים להיות גידולים יותר אקסטנסיביים ויותר מונוקולטוריסטים.
חסרונות המונוקולטורה הם היות הגידול החקלאי רגיש לפגעי [[מזג אוויר]] ולתנודות מחירים בשוק העולמי, ובמקרה של מזיק שישמיד את היבול לא יהיה לחקלאי מה למכור בשוק (סיבה זו הייתה אחד מהגורמים לפרוץ [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]]).
==שימושים נוספים במושג==
|