שבועות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: קישור, קידוד קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 18:
'''חג השבועות''' (המכונה במקרא גם '''חג הקציר''' או '''יום הביכורים''') הוא [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ב[[יהדות]], השני מבין [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]. ה[[חג]] חל יום לאחר סיום [[ספירת העומר]] בת שבעת ה[[שבוע]]ות, וב[[הלוח העברי|לוח העברי הקבוע]] חל תמיד ב[[ו' בסיוון]]. החג חל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ו[[יום טוב שני של גלויות|יומיים בחוץ לארץ]].{{הערה|1=ה[[הגדה של פסח]] בנויה סביב "ארמי אובד - אבי..." רוב המלל המקראי שהיה על מביא הביכורים לומר}}
 
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, הוקרב בחג השבועות [[קורבן (יהדות)|קורבן]] [[לחם]] מיוחד מביכורי ה[[חיטה]], שנקרא "[[שתי הלחם]]". יום זה סימן את תחילת עונת ה[[ביכורים]] שנמשכה עד [[סוכות]], ובה הובאו ראשית [[פירות ארץ ישראל ביהדות|פירות הארץ]] אל בית המקדש{{הערה|דיני הביכורים נדונים בהרחבה ב[[משנה]] ב[[מסכת ביכורים]].}}. על פי [[חז"ל]] מזוהה תאריך זה עם זמן [[מתן תורה]], ובהתאם לכךלכן מציינים את קבלת ה[[תורה]] ב[[תפילה (יהדות)|תפילות]] ומזמורי החג, [[קריאה בתורה|קוראים בתורה]] בפרשת [[מעמד הר סיני]] ו[[עשרת הדיברות|ועשרת הדיברות]], וכן על ידיומרבים ב[[לימוד תורה]] ושאר [[מנהג (יהדות)|מנהגי]] החג. שלושת הימים המקדימים את שבועות נקראים "[[שלושת ימי ההגבלה]]", על שם הימים בהם התכוננו בני ישראל למעמד הר סיני.
 
ב[[ימי בית שני]] ה[[צדוקים]], שלא קיבלו את קבלת חז"ל ל[[מדרש|דרשת הפסוקים]], חלקו על קביעת החג חמישים יום אחר [[חג הפסח]], וציינו אותו חמישים יום אחר [[יום השבת|השבת]] הסמוכה לתחילת קציר ה[[שעורה תרבותית|שעורים]]. כיום יש חוקרים הסבורים שמדובר במחלוקת על [[לוח שנה]] לפי [[שנת שמש]] (לעומת [[לוח שנה ירחי]] על פי מסורת חז"ל) כפי שמשתקף מ[[ספר היובלות]] של [[כת מדבר יהודה]].{{הערה|1=ור' להלן [[#מועד החג]]}}