|
במסורת היהודית נמנות [[מניין השנים בלוח העברי|השנים בלוח השנה העברי]] מהשנה שלפני יום בריאת האדם, (שהוא היום הששי מתחילת בריאת היקום) ולפיה השנה הנוכחית היא שנת [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY}}]] ({{תאריך עברי נוכחי|xjY}}) לבריאת העולם.
==סיפור הבריאה==
ישנם שני תיאורים של בריאת העולם בתחילת [[ספר בראשית]] ובהם הבדלים בפרטים שונים בנוגע לסדר הבריאה.
===התיאור הראשון===
לפי התיאור הראשון{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|א}}-{{תנ"ך|בראשית|ב|ג|ללא=ספר}}}}, המוכר יותר, ברא [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] את העולם בשישה ימים המכונים '''ששת ימי בראשית''' וביום השביעי נח ממלאכה.
בשלושת הימים הראשונים אלוהים בורא את סדרי העולם – יום ו[[לילה]], [[רקיע|שמיים]] ו[[קרקע|ארץ]], [[גוף מים|ים]] ו[[יבשה]], [[צמחייה]] וכו':
* '''היום הראשון:''' {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|ישנה שיטה שמטרת הפסוק אינה לתאר את בריאת שמים וארץ אלא שהפסוק הוא הקדמה לסיפור הבריאה.}} וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד}}.
* '''היום השני:''' {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין [[המים העליונים|הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ]], וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי}}.
* '''היום השלישי:''' {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי}}.
בשלושת הימים הבאים, אלוהים בורא גופים שימלאו את תחומי העולם השונים – ביום הרביעי, [[גרמי שמיים]] שימשלו בבריאת היום הראשון; ביום החמישי, [[שרץ|שרצים]] ו[[עופות]] שיאכלסו את בריאת היום השני; ביום השישי, [[חיה (יהדות)|חיות]] ו[[בהמה|בהמות]] שיאכלסו את בריאת היום השלישי:
* '''היום הרביעי:''' {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי}}.
* '''היום החמישי:''' {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים, וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי}}.
* '''היום השישי:''' {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ, וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה, וַיְהִי כֵן. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי}}.
לבסוף אלוהים מקדש את היום שבו שבת ממלאכה:
* '''היום השביעי:''' {{ציטוטון|וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת}}.
לפי תיאור זה, לכן נקבע מספר ימות ה[[שבוע]] לשבעה ימים, כשהימים הראשונים הם '''ששת ימי המעשה''' - [[ימי חול]], והיום השביעי הוא יום מנוחה - [[שבת]].
===התיאור השני===
התיאור השני מתחיל ב{{תנ"ך|בראשית|ב|ד|ללא=ספר}}, לפיו בתחילה {{ציטוטון|וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה. וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה}} ואז [[בריאת האדם|ברא אלוהים את האדם]] ולאחר מכן נטע אלוהים את [[גן עדן]], הצמיח את העצים והניח את ה[[אדם הראשון|אדם]] בגן עדן. ואז [[אלוהים]] ציווה את האדם לאכול מכל עצי הגן ואסר עליו לאכול מ[[עץ הדעת]]. ורק לאחר מכן -{{ציטוט|מרכאות=כן|וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן, וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר הָאָדָם: זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת. עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ.}}ולאחר מכן עובר לקורות האדם ואשתו בגן עדן.
==הבדלים ומשמעותם==
בתיאור הראשון סדר הנבראים הוא - הצומח, החיות ולבסוף נבראו האדם ואשתו יחדיו; בתיאור השני סדר היצירה הוא - בריאת האדם, הצומח, ולבסוף מפוצלת מהאדם האישה.
בנוסף לכך, בתיאור הראשון מוזכר הבורא בשם אלוהים ובתיאור השני בשם ה' אלוהים.
===הפרשנות המסורתית===
בפרק א' מסופר על בריאת הקוסמוס הכולל את מיני בעלי החיים ובעקבותיהם האדם, שנבראו דו מיניים, והחל בפרק ב' מפורטת הכרוניקה של בריאת [[אדם וחוה]] וקורותם. בפרק א' מודגשת שליטתו של האל על העולם שברא, ולכן הוא מכונה בו בשם אלהים, אך בפרק ב' הוא מוצג כאב רחום לאדם, ולכן מצד מידת הרחמים מצטרף אליו שם ה'.
ה[[רד"ק]] כתב שמה שנכתב ב{{תנ"ך|בראשית|ב|יט|קצר=כן}} "וַיִּצֶר" באות י' אחת (לעומת ה'וַיִּיצֶר' של האדם ב{{תנ"ך|בראשית|ב|ז|קצר=כן}}), הוא מפני שה-י' של שורש יצ"ר חסרה, והוא בלשון עבר רחוק.{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Radak_on_Genesis.2.19?lang=he פירוש הרד"ק]}} בהתאם לגישה זו, מספר פרשנים כתבו שיצירת בעלי החיים נשנתה בפרק ב', הממוקד באדם, בשביל להנגיד את אזכורם לאחר האדמה, לתיאור יצירתו (המוזכרת בפסוק ז') בה הוא מוקדם לאדמה, וכן שבו האדם אינו רק 'נפש חיה' כאמור בחיות ובעופות, אלא ה' נפח באפיו 'נִשְׁמַת חַיִּים'. ואילו ה[[רד"צ הופמן]]{{הערה|[https://mg.alhatorah.org/Dual/R._David_Zvi_Hoffmann/Bereshit/2.19#m7e0n6 פירוש הרד"צ הופמן]}} ציטט את מדרש [[בראשית רבה]] לפיו ס"וַיִּצֶר" הכוונה אינה לבריאה אלא לכיבוש, מלשון מצור.{{הערה|לצור, דהיינו לרכז למקום אחד, כמו באוצר.}} ושבדומה לכך ה[[רש"ר הירש]] ביאר שהכוונה לאיסוף בעלי החיים כדי להביאם אל האדם. ה[[יצחק אברבנאל|אברבנאל]] השווה זאת גם ל"יוצר" המוזכר ב{{תנ"ך|זכריה|יא|יג}}.
===ביקורת המקרא===
בעוד שבפרק א' זכר ונקבה נבראו יחדיו - "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם", בפרק ב' האישה נבראה אחרי הגבר. בפרק א' האדם נברא אחרי החיות, ואילו בפרק ב' לפניהן -"וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם". שם היוצר שונה מפרק א' לפרק ב' - אלוהים לעומת יהוה אלוהים.
עקב הבדלים אלה [[ביקורת המקרא|מבקרי המקרא]] לרוב גורסים כי אלה שני סיפורי בריאה שונים שנכתבו בידי שני גורמים שונים: פרק א' נכתב על ידי '[[המקור הכהני]]' (P) ופרק ב' על ידי '[[המקור היהוויסטי]]' (J){{הערה|{{מטח|אבי ורשבסקי|מדוע יש שני תיאורי בריאה?|8033}}}}{{הערה| [[משה ויינפלד]], [https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13059&str1=%D7%A7%D7%A8%D7%97&x=0&y=0&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1 זרמים תאולוגיים בספרות התורה], [[בית מקרא]] טז,א [מד] (תשל"א), עמ' 10–2}}{{הערה|ברוך אברהם לוין, '''לחקר המקור הכהני : הבחינה הלשונית''', בתוך ארץ-ישראל; מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה 16 1982 (תשמ"ב)}}.
==פרשנות==
בכתבי [[חז"ל]] ישנו עיסוק מועט בנושא זה והוא מרוכז ברובו בפרק ב' של [[מסכת חגיגה]]. [[תורת הסוד]] היהודית ובראשה [[ספר הזוהר]] מתייחסים לבריאת העולם באופן נרחב, בין השאר ב"הקדמת ספר הזוהר", בדרשות הזוהר לפרשת בראשית ובמקומות רבים נוספים. נושא זה מכונה "[[מעשה בראשית]]".
לפי דברי ה[[רמב"ם]] במורה נבוכים{{הערה|[http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_2_30.htm חלק ב' פרק ל']}}, בריאת העולם נעשתה בשני שלבים שונים: בריאת העולם יש מאין שנכתבה בפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ", ובה ברא אלוהים "את השמים", "את" לפי ביטויי המקרא עשוי לרמז על המילה "עם", כלומר ברא את השמים וכל אשר בשמים, את הארץ וכל אשר בארץ. באותו רגע, שנבראו הגלגלים הקובעים את מידת ה[[זמן]], החלה ספירת הזמן ובכל יום מששת ימי השבוע הוציא הקדוש ברוך הוא מהכוח אל הפועל את הכוחות הטמונים בבריאה, כדוגמת אדם הזורע זרעים ומכוח הזריעה הנעשית ברגע אחד יוצאים פירות במשך זמן ארוך. בריאת העולם לפי דברי הרמב"ם הייתה יש מאין מוחלט, אך הוא מצטט את הכתוב ב[[פרקי דרבי אליעזר]] שהעולם נברא מיש, והוא השלג שמתחת כיסא הכבוד. על היחס בין ראשית העולם לתיאור המקראי, ראו בערך '[[תורה ומדע]]'.
מטרת בריאת העולם זכתה למספר התייחסויות בספרות היהודית. בספר הזהר{{הערה|ח"ב, מ"ב. הוסבר בתחילת הספר [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]].}} מוסבר כי טעם הבריאה הוא "שיתגלו שלימות כוחותיו", כלומר שיהיו מציאויות שירגישו נפרדות מהבורא כדי שיוכלו להכיר בגדולתו. אמנם מבואר בשער הכללים שמטרה זו היא לא עבור עצמו אלא עבור הנבראים, זה לשונו: "עלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולתו". ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי מטרת הבריאה היא "להיות לו דירה בתחתונים", כלומר שבעולם הזה ידור כביכול האלוהים{{הערה|"ספר המאמרים תרס"ו" לרבי [[שלום דובער שניאורסון]] עמ' ז'}}. שלימות ותכלית בריאת העולם תהיה ב[[ימות המשיח]], אז יעסוק העולם כולו בעבודת ה' וכל העולם לא יהווה אלא 'דירה' להשם{{הערה|[[ספר התניא]] פרק ל"ו}}. כך למעשה, על פי החסידות, ימות המשיח הם מטרת הבריאה.
כאשר [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] מתייחס לשאלה זו הוא כותב שתכלית הבריאה הוא להיות 'ההשתלמות של הבורא': "מה אנו חושבים על דבר המטרה האלהית בהמצאת ההויה. אומרים אנו, שהשלמות המוחלטת היא היא מחויבת המציאות, ואין בה דבר בכח, כי אם הכל בפועל, אבל יש שלמות של הוספת שלמות, שזה אי אפשר להיות באלהות, שהרי השלמות המוחלטת האין סופית אינה מניחה מקום להוספה, ולמטרה זו שהוספת שלמות גם היא לא תחסר בהויה, צריכה ההויה העולמית להתהוות, ולהיות לפי זה מתחלת מתחתית היותר שפלה, כלומר ממעמד של החסרון המוחלט, ושתלך תמיד הלוך ועלה להעלייה המוחלטת".{{הערה|{{צ-ספר|שם=אורות הקודש|מו"ל=מוסד הרב קוק|שנת הוצאה=תש"נ}}}}
==התייחסות בשירה העברית==
מספר [[שירה עברית|שירים עבריים]] לא מבוטל נכתבו אודות אספקטים שונים בסיפור הבריאה היהודי.
* '''בראשית''' של [[חיים חפר]] ו[[סשה ארגוב]] בביצוע [[התרנגולים]] מתאר כמעט אחד לאחד את סיפור הבריאה הראשון{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=396&wrkid=3240 בראשית], חיים חפר וסשה ארגוב, שירונט}}
* '''בראשית''' של [[דון מקליין]] בביצוע [[גלי עטרי]]{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=268&wrkid=5010 בראשית], גלי עטרי, שירונט}}
* '''בראשית''' של [[אהוד מנור]] ו[[צביקה נוי]] בביצוע [[גבי שושן]]{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=218&wrkid=3286 בראשית], גבי שושן, שירונט}}
* '''מי אם לא אלוהים''' של [[יהונתן גפן]] ו[[שלום חנוך]] בביצוע ה[[שלושרים]]{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=350&wrkid=14823 מי אם לא אלוהים], השלושרים, שירונט}}
* '''שיר שבת''' של [[שייקה פייקוב]]{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=953&wrkid=7521 שיר שבת], שירונט}}
* '''כשאלוהים אמר בפעם הראשונה''' למילותיו של [[נתן זך]] ולחנו של [[מתי כספי]] משתמש בביטוי [[ויהי אור]]{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=688&wrkid=1776 כשאלוהים אמר בפעם הראשונה], שירונט}}
==ראו גם==
* [[בריאת העולם]]
* [[מעשה בראשית]]
* [[עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות]]
* [[בריאת העולם ביהדות ובאנומה אליש]]
* [[בריאת אדם וחוה]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Creation according to Genesis|שם ויקישיתוף=בריאת העולם}}
* [http://www.929.org.il/tag/75 פרשנויות שונות על בריאת העולם בתנ"ך], באתר [[929 - תנ"ך ביחד]]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1799 בריאת העולם והאדם], מאת הרב זלמן ברוך מלמד, באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/briat2-2.htm בריאת העולם בתפילה], מאת אמוץ כהן, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* [http://ravsharki.org/content/view/1525/629/ בראשית - בריאת העולם], מאת הרב [[אורי שרקי]]
* פילון האלכסנדרוני, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=108 '''על בריאת העולם''']
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8033&kwd=2293 מדוע יש שני תיאורי בריאה] באתר מט"ח
* [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/20.pdf מטרת הבריאה בקבלה ובחסידות], מאת הרב [[יואל כהן]], גיליון "מעינותיך".
*[[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]], [https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0083.pdf הזמן לסוגיו בבראשית א'], '''מועד''', יד (תשס"ד), עמ' 1–18
* [http://herzogpress.herzog.ac.il/UploadFiles/1_1758-23122018_%D7%A0%D7%97%20-%20%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F%20-%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf פיענוח פרשת הבריאה - רבדים וקריאה מדעית] כתב העת מגדים.
* {{JSIJ|איתמר כסלו|פירוש רשב"ם לפרשת הבריאה|10|kislev|2012, עמ' 95–107}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ספר בראשית}}
[[קטגוריה:סיפורי ספר בראשית]]
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]
| 