השושלת הפאטמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפסטה
ח'ליף ==> ח'ליפה
שורה 13:
| קואורדינטות של הבירה=
| העיר הגדולה ביותר=
| משטר=[[ח'ליףליפה|ח'ליפות]]
| הקמה=
| אירועי הקמה=תאריך
שורה 34:
|מפה=[[קובץ:Fatimid Caliphate.PNG|250px]]
|דגל=Rectangular green flag.svg}}
'''הפאטמים''', '''השושלת הפאטמית''' או '''אלפאטמיון''' ([[ערבית]]: '''الفاطميون''', על שמה של [[פאטמה בת מוחמד]]) הייתה שושלת שליטים [[שיעים]] שהתקיימה מ-[[5 בינואר]] [[909]] עד [[1171]] ושלטה על אזורים שונים ב[[צפון אפריקה]] וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] לרבות [[מצרים]]. המונח "פאטמי" מתייחס לעיתים גם לנתיני הח'ליפות. העלית השלטת השתייכה לענף ה[[איסמאעיליה|אסמאעילי]] של ה[[שיעה]]. ה[[ח'ליףליפה|ח'ליפים]] הפאטמים היו גם [[אימאם|אימאמים]] שיעים, והייתה להם חשיבות דתית בעיני המאמינים האסמאעילים.
==מוצאם וחשיבותם==
מוצאם של הפאטמים הוא מסלמייה {{אנ|Salamiyah}} בארצות דמשק, סוריה של ימינו, אך לא עלה בידם להקים ח'ליפות אלא באיפריקיה (תוניסיה של היום), הרחק מלב ההשפעה העבאסית. לאחר כיבוש [[מצרים]] בשנת [[969]] הם התיישבו בבירה החדשה של המדינה, [[קהיר]]. תחת שלטון הפאטמים הפכה מצרים למרכזה של אימפריה שהשתרעה בשיאה על פני [[צפון אפריקה]], [[סיציליה]], [[ארץ ישראל]], [[סוריה]], חופי [[הים האדום]] ב[[אפריקה]], [[תימן]] וה[[חג'אז]]. מצרים שגשגה בימי הפאטמים ופיתחה רשת ענפה של נתיבי סחר לאורך [[הים התיכון]] ו[[האוקיינוס ההודי]], שביססה את מעמדה של מצרים ככוח כלכלי בימי הביניים.
שורה 62:
בניגוד לממשלים אחרים באזור, המינויים הממשלתיים של הפאטמים נעשו על בסיס כישורים ולא על בסיס הירושה. גם [[אסלאם סוני|הסונים]] יכלו להתמנות למשרות ממשלתיות, לצד [[איסמאעיליה|האיסמאעילים]] ו[[שיעה|שיעים]] אחרים. הסובלנות הדתית הקיפה אפילו דתות אחרות, והנוצרים והיהודים החזיקו במשרות רמות בממשלה בהתבסס על יכולותיהם.
 
לדוגמה יש לציין את באדר אלג'מאלי - ארמני במוצאו, ששימש כשר צבא והביא עמו למצרים צבא של ארמנים נוצרים שגורשו ממצרים רק בערוב ימיה של הח'ליפות. לשליטים אלמעיז ואלעזיז היה גם אמיר יהודי בשם [[יעקוב אבן כיליס|יעקוב בן כִּלִיס]] שהפך אצל הח'ליף אלעזיז לוזיר (משנים לח'ליף). אפילו העלילו על הפאטמים (מצד העבאסים) שמוצאם מ"רופא עיניים יהודי" וזאת כהד למדיניות הסובלנית שלהם כלפי יהודים. יוצא הדופן מבחינת הסובלנות הדתית היה "ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] המשוגע", [[אל-חאכם (ח'ליף פאטמי)|אלחאכם באמר אללה]].
 
נראה שגם נשים זכו לאפשרות לקידום במוסדות השלטון, בין אם כ[[שפחה|שפחות]] ובין אם כבנות חורין.{{הערה|1=במצרים של המאה התשיעית ניתן לזהות נשים בנות חורין או אמידות על בסיס שמן, כיוון שנשות מצרים בעת ההיא נקראו תמיד "סִת" במובן של גברת.}} נראה שבמשך תקופות מסוימות אחזו נשים, בין אם משועבדות ובין אם חופשיות, אף הן ממוצא זר, בתפקידי ראש מלתחת הח'ליף ובתפקיד נושאת קסת הדיו של הח'ליף שהייתה סמל שלטון חשוב.{{הערה|1=פרופ' יעקב לב, "Aspects of the Egyptian Society in the Fatimid Period" ב-, U. Vermeulen ''et al.'' (ed.), '''Orientalia Lovaniensia Analecta: Egypt and Syria in the Fatimid, Ayyubid and Mamluk Eras''' (Vol. III Peeters Publishers: Leuven; 2002) }}