משתמש:DimaLevin/היסטוריה של זניט סנקט פטרבורג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 80:
את [[עונת 1984 בליגת העל הסובייטית בכדורגל|עונת 1984]] זניט פתחה לא באופן מרשים במיוחד. ובכל זאת, לסירוגין בין משחקים מצליחים לבין כאלה שהיו לא ממש מוצלחים, הקבוצה שמרה על מקומה בצמרת טבלת הליגה כל הזמן ונכנסה לשלושת המקומות הראשונים כבר בתחילת הקיץ. במקביל, "זניט" העפילה לראשונה מזה 40 שנה לגמר גביע ברית המועצות. תוצאת משחק הגמר השפיעה באופן משמעותי על ביצועי הקבוצה באליפות אותה השנה. כמו לפני 40 שנה, בשנת [[1944]], הדרך לגמר של זניט בשנת 1984 התבררה כקשה מאוד. בשלושה מתוך ארבעת המשחקים שנערכו, נדרשה הארכה כדי לקבוע את המנצחת ובשניים מהם המקרה אפילו הגיע לבעיטות עונשין. אך עם זאת, זניט הצליחה להתגבר בהצלחה על כל המכשולים - והנה זה, הגמר בו הייתה זניט אמורה להתעמת עם [[דינמו מוסקבה (כדורגל)|דינמו מוסקבה]].
בלנינגרד התקבלו חדשות אלה בשמחה בלתי מוסתרת: זניט צברה תאוצה והשיגה דריסת רגל בקרב הקבוצות המובילות באליפות, בעוד שדינמו ניצבה בתחתית הטבלה. תזכורות אינסופיות לשנת 1944 ירדו על זניט מכל עבר, דרישות בכל מחיר לנצח לקראת חגיגות 40 שנה לניצחון ההוא ורבים היו בטוחים שזניט תביא את הגביע לגדות נהר הנייבה. אלפי אוהדי לנינגרד, קבוצות מאורגנות של אורחים מכובדים, ותיקי כדורגל, מנהיגי המפלגה בעיר, נהרו בהמוניהם למשחק במוסקבה כדי לחגוג את הניצחון
בבוקר ה-[[24 ביוני]] [[1984]], שבו נערך משחק גמר הגביע, [[מוסקבה]] הוצפה בתושבי לנינגרד אשר נהרו ל[[אצטדיון לוז'ניקי|אצטדיון המרכזי על שם לנין]], כמה שעות לפני תחילת המשחק. זרם כה גדול של אוהדי כדורגל מלנינגרד למוסקבה מעולם לא נראה לפני כן. ההתרגשות הייתה גדולה וכולם חיכו לניצחון. אבל למשחק עצמו, שחקני זניט הגיעו תשושים ממפגשי האליפות האחרונים. המשחק התגלה כמתוח ואיטי. דינמו לא נראתה טוב יותר, עם זאת, שחקניה חששו בכנות מיריביתם, ולכן התמקדו במשחק הגנתי. המשחק הסתיים בתיקו 0:0 ונכנס לתוספת הזמן שבו המזל חייך למוסקבאים: שתי בעיטות מדויקות לשערו של ביריוקוב הביאו להם ניצחון במשחק הזה ואיתו את גביע ברית המועצות, שנשאר במוסקבה. אוהדי זניט היו מאוכזבים וההתעצבנו על התוצאה והדבר השפיע גם על הקבוצה, שלאחר הגמר הפסידה בביתה במשחק נגד [[ספרטק מוסקבה (כדורגל)|ספרטק]]. נראה כי הסיפור הישן חוזר על עצמו: העונה שהחלה שוב בהבטחה עלולה להתגלות ככישלון עבור הקבוצה... אלא שסאדירין, לא נתן לשחקניו ליפול ברוחם וכך הקבוצה החלה לצבור רצף של שבעה ניצחונות רצופים, כולל ניצחון דרמטי על ספרטק השנואה בתוצאה 2:3 והקבוצה טיפסה למקום הראשון בטבלת האליפות ביום האחרון של יולי 1984, בשלב הזה זניט פגשה את [[דינמו טביליסי]], למשחק שבו זניט הפסידה לכל אורכו ו-10 דקות לסיום פיגרה 2:0 אך הצליחה לא רק לחזור אלא גם להפוך את התוצאה ובתוך 10 דקות לעלות ל-2:3, האליפות כעת הייתה ממש בהישג יד.
זניט לא איבדה את ההובלה באליפות: זניט ניצחה לסירוגין במשחקים הקשים ביותר, כשהיו לה שני מתחרים רציניים ביותר לאליפות, [[דניפרו דניפרופטרובסק]] ו[[טורפדו מוסקבה]] ובסופו של דבר, במשחק האחרון נגד [[מטאליסט חרקוב]] בבית, על המגרש ב[[מתחם האירועים והספורט הפטרבורגי]], די היה כדי שהקבוצה תסיים בתיקו כדי לזכות באליפות ראשונה בהיסטוריה. אבל זניט לא הייתה מוכנה להסתפק בשוויון במשחק האליפות וזניט ניצחה את הקבוצה מחרקוב בתוצאה 4:1 והפכה לאלופת ברית המועצות, לראשונה בתולדותיה. אחרי שהחמיצה זכייה בגביע, "זניט" הצליחה לזכות בטורניר יוקרתי עוד יותר, היא ניצח בביטחון, באופן משכנע, בפער של 2 נקודות מסגניתה, ספרטק, תוך שהיא הופכת לקבוצה הפורה ביותר בכמות שערים באליפות (60 שערים ב-34 משחקים) כאשר ה[[שוער]] [[מיכאיל ביריוקוב]] הוכתר באותה עונה לכדורגלן המצטיין של העונה. בנוסף לכך, ב-[[26 באוגוסט]] [[1983]] [[יורי גראסימוב]] הבקיע שער 10 שניות לאחר פתיחת המשחק נגד [[נפטצ'י באקו]], במה שמהווה לשער המהיר ביותר בהיסטוריה של זניט.▼
▲זניט לא איבדה את ההובלה באליפות: זניט ניצחה לסירוגין במשחקים הקשים ביותר, כשהיו לה שני מתחרים רציניים ביותר לאליפות, [[דניפרו דניפרופטרובסק]] ו[[טורפדו מוסקבה]] ובסופו של דבר, במשחק האחרון נגד [[מטאליסט חרקוב]] בבית, על המגרש ב[[מתחם האירועים והספורט הפטרבורגי]], די היה כדי שהקבוצה תסיים בתיקו כדי לזכות באליפות ראשונה בהיסטוריה. אבל זניט לא הייתה מוכנה להסתפק בשוויון במשחק האליפות וזניט ניצחה את הקבוצה מחרקוב בתוצאה 4:1 והפכה לאלופת ברית המועצות, לראשונה בתולדותיה.
הרכב האלופה כלל את [[מיכאיל ביריוקוב]] השוער; הבלמים [[אנטולי דווידוב]], [[ולדימיר דולגופולוב]], [[אלכסיי סטפאנוב]], [[סרגיי קוזנצוב]]; הקשרים [[סרגיי ודנייב]], [[ואלרי ברושין]], [[ארקדי אפאנסייב]], [[ויאצ'סלב מלניקוב]], [[דמיטרי בראניק]] ו[[ניקולאי לאריונוב]]; החלוצים [[יורי ז'לודקוב]], [[ולדימיר קלמנטייב]], [[בוריס צ'וחלוב]] ו[[סרגיי דמיטרייב]].▼
אחרי שהחמיצה זכייה בגביע, "זניט" הצליחה לזכות בטורניר יוקרתי עוד יותר, היא ניצחה בביטחון, באופן משכנע, בפער של 2 נקודות מסגניתה, ספרטק, תוך שהיא הופכת לקבוצה הפורה ביותר בכמות שערים באליפות (60 שערים ב-34 משחקים) כשה[[שוער]] [[מיכאיל יורייביץ' ביריוקוב|מיכאיל ביריוקוב]] הוכתר באותה עונה לכדורגלן המצטיין של העונה. בנוסף לכך, ב-[[26 באוגוסט]] [[1983]] [[יורי גראסימוב]] הבקיע שער 10 שניות לאחר פתיחת המשחק נגד [[נפטצ'י באקו]], במה שמהווה לשער המהיר ביותר בהיסטוריה של זניט.
▲הרכב האלופה כלל את
בעונה שלאחר מכן, זכתה הקבוצה ב[[הסופר-קאפ הסובייטי|סופר-קאפ הסובייטי]] אחרי שגברה על [[דינמו מוסקבה (כדורגל)|דינמו מוסקבה]] בזוג המשחקים על הטורניר (2:1 ו-1:0). ב[[עונת 1985/1986 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|עונת 1985/1986]] העפילה עד לשלב שמינית גמר [[ליגת האלופות]], שנקראה אז גביע אירופה לאלופות. פורמט הליגה כלל הרבה פחות משחקים אז ואת הדרך לשמינית הגמר היא עשתה אחרי ניצחון 4:0 בסיכום הכולל על [[ואלרנגה (כדורגל)|ואלרנגה]] הנורווגית, אך הפסידה לקואוסיסי הפינית בשמינית הגמר בתוצאה 4:3 בסיכום הכולל.
ברם בעונות הבאות חלה ירידה ביכולות הקבוצה, כאשר בעונת [[1985]] זניט סיימה ששית ואף על פי שבעונת [[1986]] סיימה רביעית
אם בעונת [[1988]] זניט סיימה ששית, הרי שבעונת [[1989]] זניט סיימה במקום ה-16 והאחרון ולראשונה בתולדותיה ירדה ל[[ליגת המשנה הסובייטית]], בה התמודדה עד ל[[התפרקות ברית המועצות]] והמשיכה להתמודד ב[[ליגת המשנה הרוסית בכדורגל]] עד עונת [[1995]].
| |||