נמל התעופה בן-גוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מדינת ישראל ==> ישראל
מ הוספת קישור לועדת הכספים
שורה 59:
נמל התעופה בן-גוריון שוכן בשטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישורי]] ב[[השפלה|שפלה]] בגובה של 30 עד 41 מטרים מעל [[פני הים]]. הוא נמצא בשוליו של [[גוש דן]] בסמיכות לדרך ל[[ירושלים]] ([[כביש 1]]). כ־20 ק"מ דרומית־מזרחית ל[[תל אביב]] וכ־13 ק"מ מחופי [[הים התיכון]]. צורתו של הנמל כשל [[משולש]], ושטחו מנוקז על ידי [[נחל איילון]], הזורם ב[[תעלה]] מלאכותית מדרום לשדה, [[נחל בית עריף]] החוצה שניים מ[[מסלול טיסה|מסלולי הטיסה]], ויובלו [[נחל יהוד]], העובר מצפון לשטח השדה, בינו לבין העיר [[יהוד]]. מספר [[יישוב]]ים שוכנים בקרבת גבולותיו של הנמל, ועם אלה נמנים [[זיתן]] ו[[יגל]] מדרום, [[צפריה]] [[חמ"ד (מושב)|חמ"ד]] ו[[כפר חב"ד]] ממערב, [[אור יהודה]] ו[[יהוד-מונוסון|יהוד־מונוסון]] מצפון ו[[בני עטרות]], [[טירת יהודה]], [[בית עריף]] ו[[כפר טרומן]] ממזרח. סמוך ממזרח לנמל שוכן גם פארק העסקים ותעשיית ה[[היי-טק|היי־טק]] [[איירפורט סיטי]], שבו מספר חברות וארגונים הקשורים לנמל, ובהם [[רשות התעופה האזרחית]], [[DHL]], חברת [[ק.א.ל.]] ו[[דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון]].
 
שטח הנמל מוגדר כ[[שטח גלילי]], אך במשך השנים עלו מספר ניסיונות לבחון את מעמדו של שטח הנמל. כך בדצמבר [[2000]] הקים שר הפנים חיים רמון, ועדה בראשותו של האדריכל יוסי פרחי לבחינת הגבולות של לוד ורמלה (שבחנו איחוד), וסיפוח נתב"ג ללוד־רמלה כשתחילה הוועדה אף נועדה לדון בצירוף איירפורט סיטי לרשות המאוחדת בטרם הופקע השטח מסמכות הדיון בוועדה, אך הוועדה כשלה בגיבוש מסקנות. באוגוסט [[2002]] הקים מנכ"ל משרד הפנים ועדה נוספת לבחינת סוגיית השטח עליו עומד נתב"ג ואזור התעשייה איירפורט סיטי ואפשרות לחלוקת ההכנסות בין הרשויות הסמוכות תחת הפרופסור [[אריה שחר]]. אם כי רשות שדות התעופה התנגדה לסיפוח ואף בג"ץ לא הכריע בסוגיה לאחר שהוגשה לו עתירה. בשנת [[2008]] העלה [[חבר הכנסת]] [[יורם מרציאנו]] [[הצעת חוק]] לספח אותו לעיר לוד, שתאוחד, אגב כך, עם המועצה המקומית [[שוהם (יישוב)|שוהם]]. מטרת ההצעה היא לאפשר ל[[עירייה]] החדשה ליהנות מפירות [[מס]]י ה[[ארנונה]] העירוניים ולשקם את העיר לוד, אולם [[ועד עובדים|ועד עובדי]] [[רשות שדות התעופה]] הביע את התנגדותו להצעה{{הערה|{{ynet|יסמין גיל, "כלכליסט"|נתב"ג לא מעוניין להסתפח לעיריית לוד|3555880|15 ביוני 2008}}}}. בנובמבר [[2016]] פנו חמש הרשויות הסמוכות לנתב"ג (יהוד־מונסון, אור יהודה, עמק לוד, חבל מודיעין והעיר לוד) ל[[שר הפנים]] אריה דרעי בדרישה לחלק את הכנסות הארנונה מנתב"ג בין הרשויות שסובלות מהמגבלות שמטיל נתב"ג כגון רעש, גובה בנייה ועוד בלי לחלוק מהכנסות. בעקבות כך החליט השר [[אריה דרעי]] להקים ועדה תחת מנכ"ל משרד הפנים לשעבר גבי מימון שתבחן את הגבולות הגאוגרפיים של נתב"ג ואת סוגיית חלוקת הכנסות הארנונה בין נתב"ג ליישובים הסמוכים (לוד, עמק לוד, יהוד־מונסון, שוהם, אור יהודה וחבל מודיעין). על פי ההחלטה שהתקבלה בתחילת 2018 ואושרה בוועדתבו[[ועדת הכספים]] במרץ 2018, הוחלט שהשטחים של נתב"ג יישארו בהגדרה "שטח גלילי" ולא ישוייכו לרשויות הסמוכות ולכן לא ישולמו גם כספי ארנונה מנתב"ג לרשויות סביבו, אך חלק מהתקציבים המועברים למשרדי הפנים על רווחי הפעילות יחולקו על ידי [[משרד האוצר]] בין הרשויות כמענקים, 150 מיליון שקלים מדי שנה לשנים 2018 ו-2019 ו-100 מיליון שקלים מ-2020.
 
==היסטוריה==