תפילת נשים ביהדות – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Siddur Shavuot for women.jpg|250px|ממוזער|סידור תפילה לאשה 1480]]

'''תפילת נשים''' התקיימה '''ביהדות''' לאורך כל הדורות, ובמקרים מסוימים, תפילתן נחשבה לתפילת מופת. כך למשל [[תפילת חנה]], ש[[חז"ל]] ראו בה המודל של התפילה האידיאלית{{הערה|1={{תלמוד בבלי|ברכות|לא|א}} ועמוד ב.}}. לפני [[חורבן בית שני]], כאשר עדיין לא היה סידור, התפלל כל אדם על פי צרכיו תפילות הודיה והלל ותפילות בקשה. מתפללת (כמו גם מתפלל) יכלה להביע את עצמה בכל דרך שתרצה ובספונטניות.

 

==תפילת נשים בהלכה==

נשים פטורות מתפילה במניין ובבית כנסת, אמנם המתפללות במניין ובבית הכנסת יש להן בזה זכות. יש פוסקים הסבורים, שהואיל ומצוות זכירת [[יציאת מצרים]] נמשכת ברציפות ביום ובלילה יש לחייב את הנשים בה, אך רבים חלקו על כך ולדעתם הנשים פטורות מהזכרת יציאת מצרים{{הערה|משנה ברורה סימן ע סעיף קטן ב.}}.

===חיוב נשים בתפילה===

במשנה נאמר{{הערה|{{משנה|ברכות|ג|ג}}}} שנשים חייבות בתפילה כגברים, (מצוות עשה שאין הזמן גרמא) דין זה הובא בספרות ההלכה{{הערה|{{רמב"ם||תפילה ונשיאת כפים|א|ב}}.{{שולחן ערוך|אורח חיים|קו|ב}}}} אולם מנהג הנשים היה לא להתפלל שלש תפילות, אלא היו מסתפקות באמירת בקשה בקומן בבוקר. בעל [[מגן אברהם]]{{הערה|מגן אברהם ל{{שולחן ערוך|אורח חיים|קו|א}} סעיף קטן ב.}} הסביר נוהג זה על פי שיטת [[הרמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|אהבה|תפילה ונשיאת כפים|א|ב}}.}} שחיוב הנשים בתפילה נובע מכך שמצוות התפילה חיובה [[מדאורייתא]], ומדאורייתא אין חיוב של תפילה שלשה פעמים ביום אלא רק אמירת בקשה פעם אחת ביום, ואילו לדעת הרמב"ן{{הערה|השגות הרמב"ן ל[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצוות עשה ה'.}} שהחיוב להתפלל הוא מדרבנן, כך שהנאמר במשנה שנשים חייבות להתפלל, פירושו שחייבו אותם להתפלל את כל התפילות, כגברים.

 

==היסטוריה==

===תקופת המקרא===

מסיפורי [[המקרא]] עולה שאישה המתפללת היא עצמאית בלשונה וכל תפילה מנוסחת על פי המיית לבה. רבות המתפללות במקרא, ולכל אחת תפילה ייחודית משל עצמה. פנייתן הישירה מתקיימת באופן ספונטני מתוך הווייתן ונסיבות חייהן. הספרות היהודית לדורותיה עסקה בנושא זה ואולם הנושא זוכה לעניין מחקרי רב בתקופה האחרונה. ספרות ענפה חוברה במחצית השנייה של המאה העשרים ועד ימינו אלה בנושא זה.

 

==תפילת נשים בזרמים הליברליים==

בעידן המודרני, עם כינונם של הזרמים הליברליים (הלא-אורתודוקסים) ביהדות ועם המגמה ההולכת ומתגברת של שוויונות בין האיש לאישה בחיי הקהילה המודרנית, אנו מוצאים יותר ויותר ביטויים של יצירת תפילות על ידי נשים, בין אם לנושאים נשיים ובין אם לתפילת הכלל. זרמי יהדות אלה, אשר חתרו לשוויון בין המינים, הפכו מגמה אידאולוגית זו ליישומית על ידי שוויוניות הדרגתית של תפקודי בית הכנסת לכלל הקהילה כולל הנשים. כך אנו פוגשים בנות מצווה, דרשניות ומורות, עולות לתורה, רבות חזניות ועוד.