איטליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) מקיאוולי ==> ניקולו מקיאוולי |
מ הוספת קישור למלך איטליה |
||
שורה 70:
ב-[[1852]] התמנה לראש ממשלת סרדיניה-פיימונטה [[קמילו דה קאבור]], תומך נלהב באיחוד איטליה. הוא הבין שסרדיניה-פיימונטה לא תצליח להתמודד עם האוסטרים לבדה, ולכן כרת ברית עם [[נפוליאון השלישי]] קיסר [[צרפת]]. ב-[[1859]] פרצה מלחמה בין הצדדים. בעקבות המלחמה עברה [[לומברדיה]] לידי סרדיניה-פיימונטה, אך אזור [[ונטו]] נותר בידי האוסטרים. ב-1860 סיפח קאבור את [[טוסקנה]], [[מודנה]] ו[[פארמה]], שהשתייכו לאפיפיור. [[ניס]] ו[[סבויה]] הועברו לצרפתים תמורת הסכמתם למהלך.
באותה שנה החלה התקוממות נוספת ב[[סיציליה]]. [[ג'וזפה גריבלדי]] הפליג בראש [[מסע האלף|כוח בן אלף מתנדבים]] לסייע להתקוממות. המורדים הצטרפו לכוח ובתוך חודשיים כבשו את כל סיציליה. גריבלדי חצה את [[מצר מסינה]] אל היבשת והתקדם צפונה, בתמיכתה של האוכלוסייה המקומית. המורדים נכנסו לנאפולי, אך לא יכלו להתמודד מול צבאו הסדיר של [[פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות]]. לשם כך בא לעזרתו [[ויטוריו אמנואלה השני]], מלך סרדיניה-פיימונטה. בדרך לנאפולי גבר על צבאו של האפיפיור, שחשש עדיין מאובדן האוטונומיה שלו. למרות התנגדותו העיקשת נאלץ פרנצ'סקו להיכנע לאחר מצור ארוך, אך מאוחר יותר המשיך את מאבקו בלוחמת [[גרילה]]. ב-[[1861]] הכריז ויטוריו אמנואלה על עצמו [[מלך איטליה]]. ואכן, למעט ונטו ורומא, הייתה כל איטליה תחת שלטונו.
ב-1866 התייצב ויטוריו אמנואלה לצדה של [[פרוסיה]] במלחמתה נגד אוסטריה. משניצחה פרוסיה במלחמה, הוענק לאיטלקים אזור ונטו, למרות כשלונותיהם הצורבים בשדה הקרב. באותה שנה ניסה גריבלדי לעלות על רומא, אך נבלם דווקא בידי ויטוריו אמנואלה, שהיה פרגמטי יותר, והעדיף לא להיכנס לסכסוך עם הצרפתים שהגנו על האפיפיור. ב-[[1867]] ערך גריבלדי ניסיון נוסף, שנבלם בתבוסה לצבא האפיפיור ולצרפתים. רק ב-[[1870]], כשהצרפתים היו עסוקים ב[[מלחמת צרפת–פרוסיה]], נכנסו כוחותיו של ויטוריו אמנואלה ל[[רומא]], ושנה מאוחר יותר קבע אותה כבירת הממלכה האיטלקית החדשה.
| |||