היום שלפני האושר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
מ פאטליסטי->פטליסטי - תיקון תקלדה בקליק |
||
שורה 40:
שמו של הגיבור לא מופיע בשום מקום בספר, מה שמבליט ביתר חריפות את עובדת היותו יתום ואת חיפוש הזהות והשורשים שלו. הוא לא יודע מי הם הוריו ואף את אימו המאמצת אינו מכיר, הקשר ביניהם מסתכם בכך שהיא משלמת עבורו על בית ספר ועל חדרון בו הוא גר. מי שבפועל דואג לו ומהווה דמות אב הוא השוער של הבניין, דון גאטנו. דון גאטנו, דמות חשובה בספר, הוא בעצמו יתום, ואולי לכן הוא ניחן ברגישות לדעת איך לטפל בגיבור ולטפח את יכולותיו. הוא מלווה את הגיבור בהתבגרותו הרגשית והמינית, דואג לצרכיו הפיזיים ומלמד אותו פרקים בהלכות העולם. דון גאטנו השתתף בהתנגדות לנאצים בזמן המלחמה והוא מנחיל את מורשת הקרב הזאת לגיבור. הוא אדם חכם ובעל יכולות לדעת את מחשבות הזולת.
למרות שהגיבור איננו מכיר את אביו ורואה בדון גאטנו מודל לחיקוי, הוא פועל בסוף הסיפור באופן דומה לאביו: רצח בשל [[משולש אהבה]] ובריחה לגלות באמריקה בעקבות הרצח (הבדל מהותי הוא כמובן שהנרצח אינה האישה אלא ארוסה בניגוד למקרה של אביו). המחבר מנסה להראות שאין זו התנהגות מודעת ומכוונת אלא יד הגורל שמובילה לכך. תיאור המאורעות הוא כאילו אין לגיבור בעצם ברירה אלא לנהוג כפי שהוא נוהג. יש מין גישה דטרמיניסטית, שבאה בניגוד חריף לבחירות החופשיות שהגיבור עושה לאורך כל הספר: בחירה ללמוד, לרכוש מקצוע, לעבוד, להיות אדם מוסרי, כל אלו בחירות מרשימות שהוא עושה, אך ברגע שאנה נכנסת לתמונה יש בה כוח
הספר משלב כאב עז על עוולות ואובדן יחד עם [[הומור]] ושמחת חיים תוססת ושופעת חדווה, שילוב רעיונות פילוסופים וביקורת חברתית עם תיאורים חיים וצבעוניים של טבע ואוכל. ומעל הכל ניכרת ההערכה והאהבה של המחבר לדון גאטנו, לגיבור ולמה שהם מייצגים: דון גאטנו מייצג את החכמה העמוקה של האנשים הפשוטים, חכמה שמגיעה מהחיבור שלהם לעצמם, לטבע ולאמת. כמו שדון גאטנו מעיד על עצמו, את היכולת "לקרוא אנשים" הוא קיבל מהשהות בטבע. מעשה החסד של דון גאטנו שהסתיר יהודי במחסן מפני הנאצים בזמן המלחמה הוא מעשה שנובע מהמוסר האישי שלו, לא ממוסר נוצרי, שכן הוא לא מאמין בנצרות, ולא מקריאה בכתבים פילוסופים על אתיקה.
| |||