זימבבואה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מדינת ישראל ==> ישראל
מ תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 25:
| קובץ המנון = Zimbabwe National Anthem.ogg
| יבשת = [[אפריקה]]
| שפה רשמית = [[אנגלית]] ו-16 שפות ילידיות נוספות{{הערה|1=[http://www.kubatana.net/docs/legisl/constitution_zim_draft_copac_130125.pdf constitution_zim_draft]|שמאל=כן}}
| עיר בירה = [[הארארה]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|17|50|S|31|03|E|display=inline|type:city}}
שורה 70:
בשנת [[1889]] הבטיח המתיישב הבריטי [[ססיל רודס]] זכויות [[כרייה]] מן המלך [[לובנגולו]] משבט ה[[נדבלה]]. הזיכיון איפשר לחברה הדרום אפריקנית הבריטית British South Africa Company {{כ}}(BSAC) לכרות [[זהב]] ו[[מינרל]]ים אחרים, ולנהל את השטח שברבות הימים עתיד היה להפוך ל[[רודזיה]]. בשנת [[1895]] קבוצת מתיישבים לבנים מ[[דרום אפריקה]], תחת הנהגת ה-BSAC, החלו בהתיישבות ב[[מחוז משולנד]] (Mashonaland) ובכריית מחצבים. בשנים [[1896]]–[[1897]] פרצו מרידות בקרב שבטי השונה והנדבלה, שדוכאו ביד קשה ובכוח רב. מרידות אלו נודעו בהמשך כמלחמת העצמאות הראשונה (ה[[צ'ימורנגה]] {{אנ|Chimurenga}} הראשונה). המרידה הונהגה על ידי [[שאמאן|שאמאנים]] ו[[צ'יף (שבט)|צ'יפים]] מקומיים, שהוצאו להורג עם תבוסתם.
 
רודזיה נוהלה על ידי חברת BSAC בראשותו של רודס עד שנת [[1922]]. במשאל שנערך באותה שנה בקרב המתיישבים הלבנים נדחתה ההצעה לספח את האזור לדרום לאפריקה, ובמקום זאת קיבלה רודזיה בשנת 1923 מעמד של [[קולוניה]] בריטית עצמאית. בניגוד למושבות האחרות ב[[אפריקה]], נהנתה רודזיה מעצמאות רבה יחסית והיא נוהלה על ידי משרד הדומיניום שניהל את הקשרים עם ארצות כמו [[אוסטרליה]] ו[[קנדה]] ולא על ידי [[משרד המושבות הבריטי]]. הבחירות ברודזיה היו כלליות, אולם זכות ההצבעה ניתנה רק לאנשים בעלי הכנסה והשכלה. תנאים אלה מנעו כמעט מכל השחורים להצביע. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] חוקקו ברודזיה חוקי [[הפרדה גזעית]] שקבעו אזורים נפרדים ללבנים ולשחורים. עם זאת, חוקי ההפרדה היו רכים יותר מה[[אפרטהייד]] של [[דרום אפריקה]]{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=v6Y9UD2k3eIC Richard Hughes, '''Capricorn''', The Radcliffe Press, 2003], page 11|שמאל=כן}}. בשנת 1952 החל ראש ממשלת [[רודזיה]], גודפריד היגינס, לדבר על "שותפות" בין הגזעים, אך נטען שכוונתו הייתה ל"שותפות של הרוכב עם סוסו"{{הערה|1=שם, עמוד 17}}.
 
בשנת [[1953]] התאחדה רודזיה עם צפון רודזיה (היום [[זמביה]]) ועם [[ניאזאלנד]] (באנגלית: Nyasaland, היום [[מלאווי]]) ליצירת הפדרציה של רודזיה וניאזאלנד. הפדרציה התמוטטה בשנה [[1963]], אז דרשה דרום רודזיה (שבהמשך נקראה רודזיה) מ[[בריטניה]] עצמאות, אך הדרישה נדחתה כל עוד לא הועבר השלטון לאוכלוסייה המקומית. בתגובה לכך הכריזה ממשלתו של [[איאן סמית]] באופן חד-צדדי על עצמאות מבריטניה ב-[[11 בנובמבר]] [[1965]]. אף על פי שבריטניה ראתה בהכרזה [[מרד]], לא נעשו ניסיונות לפזר את ממשלתה העצמאית של רודזיה. עם כישלון המשא ומתן ב-[[1968]] הובאה רודזיה בפני [[מועצת הביטחון]] של [[האומות המאוחדות]], שם הטילה בריטניה [[וטו]] נגד החלטה להטיל עליה [[סנקציות כלכליות]]. בשנת [[1970]] הכריז סמית על היותה של רודזיה רפובליקה, כך ביקש לנתק כל קשר עם הממלכה הבריטית, אך למרות זאת נותרה רודזיה מבודדת מבחינה בינלאומית בגלל מדיניותה המפלה נגד הרוב השחור, מדיניות היונקת את שורשיה מן ה[[אפרטהייד]] הדרום אפריקני.
שורה 128:
מאז עצמאותה של זימבבואה נטשו רבבות [[בריחת לבנים|אזרחים לבנים]] את המדינה, חלקם ברצון וחלקם בכפייה. זימבבואה היא אחת המדינות שאוכלוסייתן קטנה והולכת, עקב שיעור נשאי וחולי ה[[איידס]] העומד על יותר מ-35% מהאוכלוסייה. [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] במדינה מידרדרת ועומדת על כ-40 שנים בממוצע. מצב זה מדרבן רבים מתושבי המדינה לנסות ולהגר ממנה, בעיקר ל[[דרום אפריקה]].
 
62% מתושבי זימבבואה משתתפים באירועים דתיים בתדירות שבועית. 85% מאוכלוסיית המדינה היא [[נוצרית]], כאשר הזרמים הדומיננטיים הן [[הכנסייה האנגליקנית]], [[קתוליות]], [[הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי]] וה[[מתודיזם]]. כמו מדינות אפריקאיות נוספות, גם בזימבבואה הנצרות משולבת עם אמונות מקומיות. כ -1% מהאוכלוסייה [[מוסלמים|מוסלמית]].  7% מהאוכלוסייה אינה דתית ומאמיני הדתות המקומיות מהווים כ-11% מהאוכלוסייה.
 
98% מהאוכלוסייה במדינה היא מ[[בנטו (עמים)|עמי הבנטו]]. מיעוטים אשר מהווים 1% מהאוכלוסייה כוללים: [[פורטוגזים]], [[אפריקאנרים]], [[הולנד]]ים, [[יוונים]] ו[[צרפתים]]. האוכלוסייה הלבנה ירדה במשך השנים. בשנת [[1975]] גרו בזימבבואה כ -278,000 (4.3% מהאוכלוסייה) לבנים. בשנת [[1999]] התגוררו כ -120 אלף לבנים במדינה, ובשנת [[2002]] הוערכה כמות הלבנים במדינה בכ-50,000 איש. מפקד האוכלוסין שנערך בשנת [[2012]] מונה את סך כל האוכלוסייה הלבנה בכ-28,782 תושבים (כ -0.22% מהאוכלוסייה), עשירית מגודלה המשוער ב-1975. רוב ההגירה הייתה ל[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], [[דרום אפריקה]], [[בוטסואנה|בוצואנה]], [[זמביה]], [[קנדה]], [[אוסטרליה]] ו[[ניו זילנד]]. [[צבעוניים (קבוצה אתנית)|צבעונים]] מהווים 0.5% מהאוכלוסייה, וקבוצות אתניות ממוצא [[אסייתים|אסייתי]] (בעיקר ממוצא [[הודו|הודי]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סיני]]) מהוות גם הן 0.5%.