ירושה (משפט עברי) – הבדלי גרסאות

[[רבי יהודה הנשיא]] וחכמים{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קכד|א}}.}} נחלקו ב[[גדר (ביטוי הלכתי)|גדר]] הדברים: לפי חכמים, כל נכס שלא היה קיים במציאות בשעת המיתה, למשל פירות שצמחו לאחר זמן, אין הבכור מקבל פי שניים בהם, ולפי רבי יהודה הנשיא יש לחלק בין נכסים שהיו קיימים בשעת המיתה והושבחו מעליהם לבין נכסים שבאו מחמת השקעה מחודשת. דין זה נקרא {{ציטוטון|אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק}}, כלומר נכסים שלא היו בידי אביהם, אף על פי שהיו '''ראויים''' לבוא, אין הבכור יורש בהם פי שניים, אם לא היו '''מוחזקים''' למעשה בידי האב.

 

 

חכמי ה[[תלמוד|גמרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קכד|ב}}.}} התלבטו מה ההלכה בנוגע לשטר הלוואה, האם כאשר ההלוואה שולמה היא נחשבת כדבר חדש או לא, מכיוון שכבר היה בידי האב את השטר שעל ידו היה לו כוח משפטי לגבות את החוב, חכמי ארץ ישראל סברו שההלואה אינה נקראת כנכסים חדשים, אבל מסקנת הגמרא היא כחכמי בבל, שהלוואה נקראת ראוי ואין הבכור יורש בהם פי שניים.