איכה רבה – הבדלי גרסאות

כמו [[מדרש]] [[בראשית רבה]] וכמו ה[[פסיקתא דרב כהנא]], אף איכה רבה שייך לשכבה המוקדמת ביותר של ספרות ה[[מדרש]]ים. יש הטוענים{{הבהרה|מי?}} כי נכתבה בסוף [[תקופת הסבוראים]] בשל העובדה כי מוזכרת בה "ממלכת ישמעאל" וזיהויה עם [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]]. אחרים הטוענים כי נכתבה בתחילתה (סביבות [[המאה החמישית]])<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=[[יעקב קליין]]|שם=מקרא לישראל: איכה|מקום הוצאה=|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=2017|עמ=69-71|עריכה=[[שמואל אחיטוב]]}}</ref>.

המדרש מתחיל ב-36 פתיחתאות, שבוודאות(כ[[גימטריה]] חוברושל בידי"איכה") מחברהמיוחסות המדרשלחכמים מתקופת [[משנה|המשנה]] [[תלמוד|והתלמוד]]. הפתיחות נפתחות בפסוק מהמקרא ורובן מסתיימות במשפט "כיון שחטאו - גלו. וכיון שגלו, התחיל ירמיה מקונן עליהם, '''איכה'''".<ref name=":0" /> פתיחתאות אלו, שבוודאות חוברו בידי מחבר המדרש, כוללות יותר מרבע מן החיבור כולו (עמודים מז:-נב: בדפוס [[ונציה]] 1545). פתיחתאות אלו, וכנראה גם רוב הפירושים המדרשיים באיכה רבה הנסמכים על פסוקי מגילת איכה לפי הסדר (עמודים נב, ג - סו: בדפוס ונציה), נוצרו דרך דיונים שהתמקדו מראש בלימודה הישיר של מגילת איכה עצמה. יש הנוהגים לעסוק ולעיין בפסוקיה של מגילת איכה במהלך [[תשעה באב]].

חטיבת המדרש המוקדשת לפירוש רץ על פי סדר הפסוקים של מגילת איכה, ודומה במובנים רבים לחטיבה המדרשית של בראשית רבה. לצד פירוש בסיסי של מילים ומשפטים מן המגילה, מופיעים בצמוד זה לזה הסברים מדרשיים שונים בשמם של מחברים ודרשנים שונים, מתקופות שונות. אולם לצד אלה מופיעות גם דרשות שאינן נובעות ישירות מן העיון במגילת איכה דווקא, והקשר אל הפסוק באיכה הוא עקיף או שולי בדרשה. כזו למשל היא הדרשה על הפסוק "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת" (איכה פרק ב, יט) הזהה לדרשה המופיעה ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] [[מסכת ברכות]] על המילה 'אשמורת'<ref>{{מדרש רבה|איכה|ב|יט}}</ref><ref>{{בבלי|ברכות|ג}}</ref>, וכן הדרשה על הפסוק "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם" ( פרק ג, מא)<ref>{{מדרש רבה|איכה|ג|יד}}</ref> המביאה סיפור המופיע גם בתלמוד הירושלמי [[מסכת תענית]]<ref>{{תלמוד דף נה.ירושלמי|תענית|ב|א}}</ref> אודות רב אבא בר זבדא הדורש על הפסוק הזה במהלך תפילה ביום תענית.

לכמה פסוקים נוספו סיפורים שעל הסיטואציה שעלתה מהן שבשבו ונדרשנדרש הפסוק או הקינה של איכה. סיפורים אלה מפרטים אפיזודות שונות בסבלן של ישראל – הן בימי [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] הן בימי [[בית המקדש השני|בית שני]] והן בעקבות [[מרד בר כוכבא]] – והם מן החלקים המרשימים ביותר של מדרש איכה רבה. כאלה הם למשל הסיפורים המוצמדים לפסוק הראשון של מגילת איכה אודות גדולתה ותפארתה של [[ירושלים]] וחכמת תושביה. עשרה סיפורים מעמידים השוואה בין ירושלים ל[[אתונה]].