אולפני הרצליה – הבדלי גרסאות

| שם = אולפני הרצליה

| תמונה = [[קובץ:HerzliyaStudios.svg|250px|סמל האולפנים]]

| מיקום המטה = רחוב הקסם 12, הרצליה, ישראל

| מייסדים = [[מרגוט קלאוזנר]]

| בעלות = משפחת שפילמן (בעלות פרטית){{ש}}[[תיא|תיא תקשורת]]

| אנשי מפתח = אפרת שמעיה דרור, מנכ"ל משותף

| ענפי תעשייה = טלוויזיה, קולנוע (בעבר)

| מוצרים עיקריים = סדרות, פרסומות

| עובדים = 150

| קואורדינטות = {{coord|32.16030|N|34.84000|E|display=inline|type:landmark|הערה=מיקום המטה}}

'''אולפני הרצליה''' או '''האולפנים המאוחדים בע"מ''' הם [[חברת הפקה|חברה להפקות]] טלוויזיה הממוקמת ב[[הרצליה]]. ב[[אולפן קולנוע|אולפנים]] שירותי פיתוח והפקה, צילום, פוסט פרודקשן ועד לשלב השידור. האולפנים מהווים את בית ההפקה הגדול בישראל{{מקור}} ומשמשים כאחד ממפתחי וספקי התוכן בשוק המקומי, כמו גם מהווים ספק של שירותי [[מערך מרובה מצלמות]] עם החזקה של אולפני צילום, חדרי קונטרול וניידת שידור. אולפני הרצליה הגיעו לכ-15% משוק ההפקה הישראלי ולכ-40% משוק השירותים והאמצעים המקומי{{מקור}}.

 

 

== היסטוריה ==

האולפנים נוסדו ב-3 ביולי 1949{{הערה|1={{ישראל היום|דיוויד סלע|אולפני קולנוע חדשים בישראל|671397|5 יולי 2019}}}} על ידי [[מרגוט קלאוזנר]], אחת מחלוצות התיאטרון והקולנוע העברי והישראלי. קלאוזנר חזתה את הפוטנציאל הטמון בעולם התקשורת עוד בארץ ישראל של שנות ה-30; בשנת 1933 היא הקימה יחד עם [[יהושע ברנדשטטר]] בעלה את חברת ההפקות "אורים", זאת לאחר שהאמינה כי סרטי הקולנוע הם האמצעי הטוב ביותר להפצת רעיונות הציונות והחלוציות, הן בארץ ישראל והן ברחבי העולם. הסרט הראשון שהופק במסגרת חברת ההפקות, "[[לחיים חדשים]]" צולם בארץ ישראל, אולם בהיעדר הטכנולוגיה והכלים הדרושים לפיתוחו הוא נשלח למעבדות חיצוניות. כתוצאה מכך קלאוזנר שמה לה למטרה להקים אולפני הפקות בארץ ישראל, שיענו בדיוק על צרכים אלו ויעזרו להצמיח תעשיית קולנוע עצמאית ומשגשגת, וב-1947 החלה בחיפושים אחר הדרך שתעזור לה להגשים את החזון.

 

 

בתוך תהליך הקמת האולפנים קלאוזנר צברה חובות כבדים, והיא לימים התוודתה שהייתה מוכנה לוותר על הפרויקט לו צפתה מראש את הסיבוכים{{מקור}}. בנוסף, שותפיה ויתרו בשלב מסוים על האמונה שהאולפנים יצליחו והפצירו בה לקנות את חלקם או לפרק את השותפות. היא החליטה לקנות את חלקם של שותפיה ולהעמיד את האולפנים על הרגליים. כשהיא מהווה את לב התעשייה בשנות ה-50 וה-60, קלאוזנר כיהנה כיושבת ראש והנשיאה בפועל של האולפנים במשך 20 השנים הבאות, עד לפטירתה. עם מותה, קלאוזנר הורתה בצוואתה למנוע משני ילדיה, [[עמוס מוקדי]] ומרים שפילמן לדרוך באולפנים, ו[[מניית שליטה|מניית השליטה]], משמע הזכות להכריע על מניות החברה, נותרה בידיו של עורך דין. עבור מוקדי הצוואה בנוסף מנעה ממנו למכור את מניותיו, אך בתום דיון ארוך שנים בבתי המשפט הוא הצליח להיפטר מהמניות שהיו ברשותו, אחותו בחרה למכור חלק משלה והשליטה באולפני הרצליה עברה לקבוצת משקיעים מקליפורניה. מספר שנים לאחר מכן חזונה של קלאוזנר נקטע כאשר האולפנים עזבו את תעשיית הקולנוע והתמקדו בעולם הטלוויזיה.

* '''[[תאג"ד (סדרת טלוויזיה)|תאג"ד]]''' (2016 - רץ)

* '''[[עקרון ההחלפה]]''' (2016 - רץ)

*'''[[שיעור טוב לחיים (טלנובלה)|שיעור טוב לחיים]]'''(2020-רץ)

 

==לקריאה נוספת==

* [[מרדכי נאור]], '''סיפורי הרצליה''', הוצאת [[ספריית יהודה דקל]], [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]], 2013, עמ' 158–160.

 

== קישורים חיצוניים ==