אולפני הרצליה

חברה להפקת קולנוע וטלוויזיה, ובה אולפנים, בהרצליה

אולפני הרצליה בע"מ הם חברה להפקות טלוויזיה הממוקמת בהרצליה. החברה מספקת שירותי פיתוח והפקה, צילום, פוסט-פרודקשן עד לשלב השידור. האולפנים עוסקים גם בפיתוח ואספקת תוכן לשוק הטלוויזיה הישראלי והבינלאומי, ומשמשים ספק של שירותי מערך מרובה מצלמות, עם החזקה של אולפני טלוויזיה, חדרי בקרה וניידת שידור.

אולפני הרצליה בע"מ
HerzliyaStudios.svg
הכניסה לאולפני הרצליה
הכניסה לאולפני הרצליה
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים מרגוט קלאוזנר
תקופת הפעילות 3 ביולי 1949 – הווה (73 שנים)
חברות בנות האולפנים המאוחדים בע"מ
מיקום המטה רחוב הקסם 12, הרצליה, ישראל
32°09′37″N 34°50′24″E / 32.16030°N 34.84000°E / 32.16030; 34.84000מיקום המטה
שליטה בחברה מרגוט קלאזונר (1949–1975)
בעלות משפחת שפילמן
תיא חברה להשקעות (48.5%)[1]
ענפי תעשייה תקשורת ומדיה
מוצרים עיקריים שירותי הפקה ועריכה לתוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע
הכנסות 77.5 מילייון שקל (2021)[1]
רווח תפעולי 1.5 מילייון שקל (2021)[1]
מנכ"ל אפרת שמעיה דרור, יואב פרץ
עובדים 150
 
hsil.tv
קרוואן אולפני הרצליה, 1969
ניידת שידור באולפני הרצליה, 1969
צמד דרום בעת צילומים באולפני הרצליה, 1969
צמד דרום בעת צילומים באולפני הרצליה, 1969

היסטוריהעריכה

האולפנים נוסדו על ידי מרגוט קלאוזנר, אחת מחלוצות התיאטרון והקולנוע העברי והישראלי. קלאוזנר חזתה את הפוטנציאל הטמון בעולם התקשורת כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20[2]. בשנת 1933 היא הקימה יחד עם בעלה יהושע ברנדשטטר את חברת ההפקות "אורים", זאת לאחר שהאמינה כי סרטי הקולנוע הם האמצעי הטוב ביותר להפצת רעיונות הציונות והחלוציות, הן בארץ ישראל והן ברחבי העולם[2]. הסרט הראשון שהופק במסגרת חברת ההפקות, "לחיים חדשים" צולם בארץ ישראל, אולם בהיעדר הטכנולוגיה והכלים הדרושים לפיתוחו הוא נשלח למעבדות חיצוניות. כתוצאה מכך קלאוזנר שמה לה למטרה להקים אולפני הפקות בארץ ישראל, שיענו בדיוק על צרכים אלו ויעזרו להצמיח תעשיית קולנוע עצמאית ומשגשגת, וב-1947 החלה בחיפושים אחר הדרך שתעזור לה להגשים את החזון[3].

לאחר הקמת המדינה קלאוזנר ובעלה חכרו מגרש בגודל 72 דונם בהרצליה, שהיה בבעלות הקרן הקיימת לישראל[4]. טקס הנחת אבן הפינה לאולפנים נערך ב-3 ביולי 1949[5]. מגילת היסוד של הבניין הונחה על היסודות על ידי ברנדשטטר וראש המועצה בן ציון מיכאלי וחתומים עליה, בין היתר, אלוף יצחק שדה והשחקנית חנה רובינא[3]. מברקי ברכה נשלחו מהבמאי האיטלקי רוברטו רוסליני ממנהלי אולפני "מטרו גולדווין מאייר" ו"פרמאונט" בהוליווד ומהסופר תומאס מאן, שהודיע שישמח אם האולפנים יפיקו סרט על פי ספרו "יוסף ואחיו"[6]. בעזרת השקעת כספי הירושה של אביה שהיוו הון התחלתי של 5,000 דולר בלבד יחד עם כספים שגייסו ממספר משקיעים, הם בנו את התשתיות הנדרשות באמצעות ציוד ומכשירים יקרים שיובאו לישראל[2].

בתוך תהליך הקמת האולפנים קלאוזנר צברה חובות כבדים, והיא לימים התוודתה שהייתה מוכנה לוותר על הפרויקט לו צפתה מראש את הסיבוכים[דרוש מקור]. בנוסף, שותפיה ויתרו בשלב מסוים על האמונה שהאולפנים יצליחו והפצירו בה לקנות את חלקם או לפרק את השותפות. היא החליטה לקנות את חלקם של שותפיה ולהעמיד את האולפנים על הרגליים[2].

האולפנים פעלו תחילה בשם "אולפני הסרטה בישראל בע"מ". הקמת שלב א' של האולפנים הסתיימה בסוף 1951 בעלות של מאה אלף ל"י עבור הבנייה ו-150 אלף דולר עבור קניית הציוד בחו"ל[7]. עוד בטרם השלמת המבנים הופקו שני סרטים תיעודיים: "החלוצים הראשונים" שהוצג בפסטיבל קאן ו"עיר האוהלים" שהוצג בפסטיבל הסרטים של ונציה[8]. שני הסרטים גם הוצגו בבתי קולנוע באירופה וארצות הברית[7]. בנוסף החלו לעבוד על הסרט העלילתי הראשון שלהם "אלפיים שנה ועוד שלוש" שכתב וביים ברוך דינר[7]. יהושע ברנדשטטר ניהל רומן עם עובדת משרד החוץ, אותה הכיר באמסטרדם. ברנדשטטר החליט לעזוב ולוותר על כל זכויותיו באולפנים ונישא לאהובתו. קלאוזנר נותרה כמנהלת ובעלת המניות העיקרית[9].

בשנת 1952 הופקו שני סרטים קצרים, סרט מוזיקלי בשם "קציר בגליל", שהופק עבור המגבית היהודית המאוחדת[10], וסרט עלילתי קצר - "ירח מלא"[11].

בשנת 1954 הופקו לראשונה שני סרטים עלילתיים באורך מלא, "אבן על כל מיל שביים אריה להולה[12], ו"גבעה 24 אינה עונה" בבימויו של הבמאי הבריטי תורולד דיקנסון [13].

בשנת 1957 הוקמה שותפות "כרמל-הרצליה" שהפיקה יומני קולנוע, היא הוקמה כתוצאה ממיזוג פעילות "יומני כרמל" לתוך "אולפני הסרטה בישראל". "יומני כרמל" הופקו על ידי "נתן אקסלרוד" אך פעלו בהפסד באותה עת, כאשר עלות כל יומן הייתה כ-3,000 ל"י וההכנסות רק כ-1,000 ל"י ואקסלרוד החליט להכניס שותף להוזלת עלויות ההפקה[14].

בשנת 1963 הופק ב"אולפני הרצליה" הסרט "סאלח שבתי"[15], לצורך הצילומים, הוקם סט צילום בחורשת אקליפטוסים בהרצליה, בה הוקם שחזור של מעברה[16]. "אולפני הרצליה" גם סיפקו מימון חלקי לסרט, באמצעות אשראי של שלושת רבעי מעלות ההפקה[15].

בשנת 1967 מונה איציק קול על ידי קלאוזנר למנכ"ל האולפנים. זאת בעקבת הפקת הצגת "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתיאטרון הקאמרי, בו שימש קול מנהל האדמיניסטרטיבי. קלאוזנר החזיקה בזכויות למחזה והתרשמה לטובה מיכולתו. קול שכנע את קלאוזנר להשקיע בציוד לשידורי טלוויזיה, ובתקופת מלחמת יום הכיפורים היו האולפנים בניהולו מוקד לשידורי הלוויין של רשתות טלוויזיה מכל העולם[9].

בשנת 1971 הפיקו אולפני הרצליה את סרטו של הזמר ג'וני קאש, "דרך הבשורה: סיפורו של ישו", שצולם בישראל[17].

בשנות ה-70 האולפנים עברו לעסוק יותר בהפקת תוכניות טלוויזיה עם כי במקביל נמשכה גם הפקת סרטי קולנוע[18].

בשנת 1978 הוביל קול מהלך לאיחוד אולפני הרצליה עם אולפני גבע, ובשנים שלאחר מכן כיהן כמנכ"ל "האולפנים המאוחדים". תחת ניהלו הפכה חברת "האולפנים המאוחדים" לחברת ההפקות הגדולה בישראל לתוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע[19].

במחצית השנייה של שנות ה-80, סבלו "האולפנים המאוחדים" מקשיים כספיים עקב השקעה בציוד עבור ערוץ 2 שהשקתו התעכבה ומאבק בין בעלי המניות[20]. הם נמכרו לקבוצת משקיעים ואחר כך חתם מנחםגולן על חוזה לרכישתם, אך הוא בוטל ברגע האחרון[21].

בשנת 1994 הוקם חדר השידור המרכזי של זכיינית ערוץ 2 "רשת" בבניין האולפנים. בתחילת 2006 עזבה "רשת" את המתחם[22].

בשנת 2002 הקימה חברת "האולפנים המאוחדים הרצליה" אולפן נוסף ושטחים נילווים (משרדים, חדרי איפור, הלבשה) במרכז תיא ברעננה. האולפן ברעננה פעל כעשר שנים ונסגר אחר כך[23].

מעבר לכפר סבאעריכה

בשנת 2007 החליטו בעלי האולפנים למכור את המתחם לטובת הקמת שכונת מגורים[24]. לצורך כך ערכו מכרז לעסקת קומבינציה עם יזמים שיבנו את המתחם בתמורה לבעלות על חלק מהדירות שייבנו במקום[24]. במכרז זכתה, בפברואר 2008, חברת "אפריקה ישראל מגורים" שהציעה לשלם 43.5% ממחיר המכירה של הדירות במתחם[25]. בהמשך הצטרפו לעסקה חברת "תדהר" ואיש העסקים עמוס לוזון. אולם מימוש המכרז התעכב במשך שנים רבות, עקב עיכובים באישור תוכנית הבנייה ומציאת אתר חלופי לאולפנים.

בשנת 2016, רכשו "אולפני הרצליה", במסגרת מכרז שפרסמה עיריית בכפר סבא, שטח של 8.5 דונם בסמוך לכביש 4 ושכונת כפר סבא הירוקה. בינואר 2019 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז מרכז, תוכנית להקמת קריית התקשורת חדשה עבור "אולפני הרצליה" בשטח שרכשה[26]. בנובמבר 2019 אושרה התוכנית סופית, לאחר שנדחו מספר התנגדויות שהוגשו[27]. הקריה תכלול שטח בנוי של 25 אלף מ"ר לאולפני טלוויזיה ומשרדי הפקות, בהשקעה כוללת של כ–150 מיליון שקל ובית-ספר למקצועות התקשורת[28].

ביולי 2020 נחתמה העסקה להקמת שכונת מגורים במתחם "אולפני הרצליה", בה 326 יחידות דיור, לאחר שהתקבל אישור מרשות מקרקעי ישראל[29]. ובאוגוסט 2020 ניתן היתר חפירה ודיפון לקריית התקשורת ועבודות הבנייה החלו[30].

מבנה האולפניםעריכה

האולפנים ממוקמים במרכז העיר הרצליה, ומשתרעים על שטח של כ-47 דונם. הם מאופיינים בבניה נמוכה ומרווחת. במתחם 9 אולפני צילום, ובנוסף חדרי עריכה, חדרי סאונד ועוד. בשטח האולפנים נמצא ביתה של מרגוט קלאוזנר ששימש בעבר את שידורי קשת וכיום משמש כאטרקציה לכל המשפחה בשם ״אולפני הקסם״.

בשנת 1973 עברו האולפנים שדרוג והחלו לצלם ולשדר בצבע-1995 עברו שדרוג נוסף שצייד את כל האולפנים במערך מצלמות וניתוב דיגיטלי חדיש מתוצרת סוני. אולפני הרצליה, בהם מצולמים חלק מההפקות של קשת 12, רשת 13 וכאן 11, נערכה לשדרוג פורמט התמונה בשידורים ורכשה מבעוד מועד ציוד שידור ב-HD.

מלבד זאת, מתפעלת אולפני הרצליה גם את מערך האולפנים של מי שהייתה המתחרה הגדולה שלה ג.ג. אולפני ישראל בנווה אילן[1], לאחר שזו שחוותה קשיים ונמכרה[31].

מחלקות ושירותיםעריכה

  • מחלקת פיתוח תוכן - המחלקה יוזמת, מפתחת ומייצרת תכנים בפורמטים שונים, כדוגמת תוכניות אירוח, אקטואליה, בישול, מציאות, לילדים ונוער, סדרות דרמה, שעשועונים, אנימציה, נוסף לתשדירי פרסומות.
  • האולפנים - מתחם האולפנים יושב על קרקע של 44,000 מ"ר והוא מאכלס 9 אולפני טלוויזיה המשמשים הן להקלטות והן לשידור עם קהל חי. בנוסף נמצאים במקום משרדי הפקה, תפאורות ואביזרים לצורכי צילום. עד שנות ה-70 האולפנים שימשו את תעשיית הקולנוע בלבד, ומבין הסרטים שצולמו בתקופה זו ניתן למנות את "תעלת בלאומילך", "קונילמל", "חור בלבנה", "השוטר אזולאי", "אני אוהב אותך רוזה", "גבעה 24 אינה עונה", "מציצים", "הלהקה" ועוד.
  • פוסט פרודקשן - מרכז השידור והפוסט פרודקשן כולל 30 חדרי עריכה דיגיטליים מתקדמים בפורמט טלוויזיה בהפרדה תקנית או טלוויזיה בהפרדה גבוהה, חדרי סאונד, שירותי סאונד, ניידות שידור ואנשי צוות.
  • ניו מדיה - המחלקה שהוקמה ב-2006 יוזמת, מפתחת ומפיקה תכנים לשידור באינטרנט ובסלולר.
  • המחלקה הבינלאומית - המחלקה עוסקת בפרסום האולפנים והרחבת פעילותם בזירה העולמית באמצעות, בין היתר, הפצה ומכירה של הפקות מקוריות והשכרת ציוד ומתן שירותים לחברות גלובליות. המחלקה בנוסף מתמקדת בקידום יוזמות פיתוח והשקעות חוץ, שיתופי פעולה ואימוץ פורמטים זרים לכדי הפקת גרסאות מקומיות.
  • ארכיון טלוויזיה - באולפני הרצליה קיים ארכיון הקלטות מהעשורים הראשונים של מדינת ישראל.
  • בעבר סיפקו האולפנים גם שירותי תרגום (כתוביות) לתוכניות טלוויזיה.

הפקותעריכה

 
הקלטת התוכנית "גב האומה" באולפני הרצליה
 
אולפן "ארץ נהדרת" בעונה השישית

סרטי תעודה

תוכניות אקטואליה


תוכניות ושעשועונים


סדרות

ילדים ונוער

פורמטים שלא שודרו בישראל

פורמטים שנמכרו למדינות זרות:

  • Share or Dare
  • Who's Asking?
  • Push Up
  • Can You Face It
  • House Call
  • Shuttle Battle
  • Dress Up
  • The Hitchhiker

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 תיא חברה להשקעות - דוח תקופתי לשנה שהסתיימה ביום 2021.12.31
  2. ^ 1 2 3 4 נתן גרוס, דמויות מהסרט הישראלי - מרגוט קלאוזנר, על המשמר, 21 בנובמבר 1973
  3. ^ 1 2 אלי אשד, ‏הרוח החיה, באתר גלובס, 11 באפריל 2006
  4. ^ נשלמו ההכנות להקמת אולפני ההסרטה בישראל, דבר, 19 ביוני 1949
  5. ^ הנחת אבן הפנח לאולפני הסרט - בהרצליה, ביום א' הבא, הבוקר, 29 ביוני 1949
    תונח אבן=פינה לאולפני הסרטה, על המשמר, 30 ביוני 1949
  6. ^ אבן פינה למפעל גדול, דבר, 8 ביולי 1949
  7. ^ 1 2 3 יהושע מרקוס, הרצליה - מרכז הסרט הישראלי, על המשמר, 12 באוקטובר 1951
  8. ^ ב. דוד, הצלחה גדולה לסרט הישראלי "עיר האוהלים", דבר, 14 בספטמבר 1951
    הצלחה ל"עיר האוהלים" בפסטיבאל הסרטים בוונציה, על המשמר, 9 בספטמבר 1951
  9. ^ 1 2 דוד שליט, ‏אני מזמינה אתכם לחגיגות יום מותי, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2000
  10. ^ "מזימרת ישראל" ־ סרט מוסיקלי מתוצרת הארץ, הבוקר, 31 באוגוסט 1952
  11. ^ סרט נוסף של אולפני הרצליה, הארץ, 6 באוקטובר 1952
  12. ^ יהושע מרקוס, בעיות הייצור בישראל נדונו בביקור המועצה לביקורת סרטים ב"אולפני הסרטה", על המשמר, 10 במרץ 1954
    מסתיימת הכנת הסרט " אבן על כל מיל", דבר, 2 באפריל 1954
  13. ^ גבעה 24 תוצג לראשונה ביום ב, הארץ, 10 בנובמבר 1954
  14. ^ "כרמל הרצליה" - חברה חדשה ליומני קולנוע, על המשמר, 26 במרץ 1957
  15. ^ 1 2 יאיר קוטלר, תעש״ת הסרטים בישראל (א) סרט ישראלי חדש בכל חודש בשנת 1964, הארץ, 13 בדצמבר 1963
  16. ^ סאלח שבתי בא להרצליה, על המשמר, 28 בנובמבר 1963
    חוה נובק, סאלח שבחי חוזר למעברה, דבר, 4 בנובמבר 1963
  17. ^ אולפני הרצליה במלוא התנופה, דבר, 30 בדצמבר 1971
  18. ^ אולפני הרצליה - במלוא הקיטור, דבר, 14 באפריל 1977
  19. ^ אייל חלפון, הענב והשועלים, כותרת ראשית, 29 בדצמבר 1982
  20. ^ רן גפן, בלגן באולפן, חדשות, 6 בספטמבר 1987
  21. ^ יואב יצחק, בוטל חוזה מכירת, אולפני הסרטה הרצליה למפיק מנחם גולן, מעריב, 11 ביולי 1989
  22. ^ בועז גריילסמר, רשת עוזבת את אולפני הרצליה - תסב נזק של 4 מיליון שקל להכנסות תיא תקשורת, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2005
  23. ^ חברת האולפנים המאוחדים הרצליה הקימה אולפן בשטח של כ-320 מ"ר ברעננה בהשקעה של כ-150 אלף דולר, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2002
  24. ^ 1 2 ענת ג'ורג'י, נוחי דנקנר ולב לבייב הם המתמודדים הסופיים על רכישת מתחם אולפני הרצליה, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2007
  25. ^ רז סמולסקי, אפריקה ישראל תבנה שכונת מגורים במתחם אולפני הרצליה, באתר TheMarker‏, 4 בפברואר 2008
  26. ^ רועי הדרי, רוב ההתנגדויות נדחו: תוכנית קרית התקשורת בירוקה מתקרבת לאישור, באתר צומת השרון, ‏24 בינואר 2019
  27. ^ אריה אברמזון, קריית התקשורת בכפר סבא: עבודות ההקמה יוכלו להתחיל, אבל לאיכלוס יש תנאים, באתר צומת השרון, ‏1 בדצמבר 2019
  28. ^   נתי טוקר, "ארץ נהדרת" עוברת דירה: קרית תקשורת ענקית תוקם בכפר סבא ב-150 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2019
  29. ^   גילי מלניצקי, הסעיף הקטן ששווה 100 מיליון שקל: כך הרוויחה גם רמ"י מעסקת אולפני הרצליה, באתר TheMarker‏, 13 ביולי 2020
  30. ^ רועי הדרי, סער חתם על היתר חפירה, העבודות להקמת קריית התקשורת בכפר סבא יחלו בקרוב, באתר צומת השרון, ‏1 ביולי 2020
  31. ^ שלומית צור, ‏יורם גלובוס מכר את מתחם נווה אילן ב-180 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2014