אירוסים – הבדלי גרסאות

ב[[עברית מקראית|לשון התורה]] וב[[לשון חז"ל]] המונח מתאר את שלב ה[[קידושין]], שבו נאסרת האישה על כולם, כולל המקדש, עד לנישואים, שבו מביא הבעל את האישה אל ביתו. בעבר נמשכה תקופה זו שנה, ואילו מאז [[ימי הביניים]] צומצמה התקופה לכדי דקות בודדות, והקידושין והנישואים מתבצעים באותו מעמד. בימינו טקס האירוסין מתבצע לאחר שה[[חתן]] עונד את ה[[טבעת]] על אצבע הכלה ואומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". לאחר-מכן הרב המסדר את הקידושין אומר את "ברכת האירוסין" על [[כוס יין]], והחתן והכלה טועמים מן היין.

 

 

ב[[עברית ישראלית|עברית מודרנית]] מתאר מונח זה את שלב השידוכים - הסכמה גרידא לנישואים, ללא התחייבות דינית. עם זאת, לעיתים נכרכת באירוסים מחויבות ממונית למקרה שיבוטלו האירוסים. בקרב קהילות אשכנז מקובל שבמהלך מסיבת האירוסין, אמותיהם של החתן והכלה שוברות את [[צלחת אירוסין|צלחת האירוסין]], שהכינו במיוחד לצורך האירוע. יש הנוהגים לשבור את הצלחת רק במעמד חתימת הכתובה לפני החופה.