חשבון בנק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
השחזור של אלון לא מוסבר, והעריכה רק טייבה את הערך. |
||
שורה 9:
==זיהוי החשבון==
זיהוי חשבון בנק בישראל מורכב משלושה חלקים:
* מספר בנק: שתי ספרות המזהות את הבנק.
* מספר סניף: שלוש ספרות המזהות את הסניף בתוך הבנק.
* מספר חשבון:
להעברת כספים מיידית משמש [[מספר זה"ב]] שכולל את פרטי הזיהוי הנ"ל בתוספת שתי [[ספרת ביקורת|ספרות ביקורת]] ושתי אותיות המזהות את המדינה.
==דרכים להפקדת כספים בחשבון בנק==
*הפקדת [[מזומנים]]
*הפקדת [[המחאה]]
*העברת כספים מחשבון בנק אחר
כספים לזכות חשבון ניתן להפקיד על ידי כל מי שיחפוץ בכך, גם אם אינו בעל החשבון. עם זאת, על פי הוראות בנק ישראל, ישנן הגבלות מסוימות על פעילות בשירות עצמי לטובת חשבון שאינו שייך למבצע.
==דרכים למשיכת כספים מחשבון בנק==
שורה 27:
*משיכת [[מזומנים]] מהחשבון, באמצעות [[פקיד]] בסניף הבנק או באמצעות [[כספומט]].
*מתן [[המחאה]], היא [[שטר]] שבו מורה בעל החשבון לשלם מחשבונו כסף לצד ג'. המחאה שלא כובדה בשל אי כיסוי מספיק, קרויה "שיק שסורב". בשיקים שסורבו עוסק בישראל חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, הקובע סנקציות שונות לבעלי חשבונות בנק שבהם סורבו עשרה שיקים במשך שנים-עשר חודשים (ובלבד שחלפו חמישה-עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון). החשבון ייקרא "חשבון מוגבל" ובעליו ייקרא "לקוח מוגבל". על חשבון מוגבל ולקוח מוגבל מוטלות הגבלות שונות, והוא מפורסם ברשימה שמנהל [[בנק ישראל]].{{הערה|[http://www.boi.org.il/he/ConsumerInformation/RestrictedAccountsAndCustomers/Pages/Default.aspx מערכת איתור חשבונות מוגבלים].}}
*מתן הרשאה לצד ג' להורות על משיכת כספים לזכותו. בדרך זו מחייבות חברות האשראי את חשבונו של בעל [[כרטיס אשראי|כרטיס אשראי חוץ בנקאי]] בסכום הקניות שערך באמעות כרטיסו, וספקים שונים, כגון [[חברת החשמל]], מחייבים את החשבון בגין
*מתן הוראה לבנק להעביר כספים מחשבונו לחשבון אחר.
*יצירת [[שיק בנקאי]]. שיק בנקאי הוא המחאה שהבנק מנפיק, והבנק מתחייב לפורעו. השיק מונפק כנגד פריעה מראש של סכומו. בשיקים בנקאיים נעשה שימוש בדרך כלל במקרים שבהם הצד המקבל חושש מאי פירעון של המחאה בשל אי-כיסוי. מכיוון ששיק בנקאי הוא התחייבות של הבנק ולא של הלקוח, במקרה זה המקבל לא אמור לחשוש מאי כיבוד השיק.
==קישורים חיצוניים==
| |||