יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן – הבדלי גרסאות

בין [[1948]] ל־[[1967]] '''שלטה [[ירדן]] ב[[מזרח ירושלים]] ובשטחי [[יהודה ושומרון]]''', לאחר שבסיומו של [[המנדט הבריטי]], כבשה שטחים אלו, אשר הוכרו כשטח המיועד למדינה יהודית במסגרת [[הצהרת בלפור]] ב־[[1917]],{{הערה|ראו [http://www.pmo.gov.il/Documents/doch090712.pdf '''מעמד שטחי יהודה ושומרון מנקודת ההשקפה של המשפט הבינלאומי'''] עמ" 12-9, מתוך דו"ח על מעמד הבנייה ביהודה ושומרון (דו"ח לוי).}} בעוד [[תוכנית החלוקה]] מ־[[1947]] ייעדה את רובם למדינה הערבית. במהלך [[מלחמת העצמאות]] השתלט [[הצבא הירדני]] על שטחי יהודה ושומרון ועל מזרח ירושלים, וב־[[1950]] הכריזה ירדן על [[סיפוח]] שטחים אלו לשטחה הריבוני. הסיפוח זכה להכרה בינלאומית על ידי [[בריטניה]], [[עיראק]], [[פקיסטן]] ומדינות נוספות, אף כי הייתה כלפיו התנגדות מצד [[ישראל]].

 

 

תקופה זו אופיינה ב[[הגירה]] אל מחוץ לגדה המערבית, על רקע התדרדרות המצב הכלכלי, עקב ניתוק האזור מיתרת שטחי ארץ ישראל המערבית.