אווארים קווקזים – הבדלי גרסאות

שנתיים לאחר מותו של אומה ח'אן, הח'אנות הכפיפה עצמה מרצונה לסמכות [[רוסיה]]. אך השלטון הרוסי לא היה לרוחם של האווארים. האווארים מצאו כי הם משלמים מיסים גבוהים, כי אדמותיהם מוחרמות לטובת המלכות, וכי על אדמותיהם נבנות [[מצודה|מצודות]] שאליהן אין להם גישה. החלה שורה של [[מרד|מרידות]] בהנהגת ה[[אימאם|אימאמים]] של דגסטאןדאגסטן - ר'אזי מוחמד ([[1828]]–[[1832]], גזמאת בק ([[1832]]–[[1834]]) ו[[האימאם שאמיל|שאמיל]] ([[1834]]–[[1859]]).

על אף כניעתו של שאמיל עוד ב-[[1859]] נמשכו מלחמות הקווקז עד [[1864]], בה הוכנעה כליל הח'אנות של האווארים, והוקם המחוז האווארי ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. חלק מן האווארים סירבו לשתף פעולה עם הרוסים והיגרו ל[[טורקיה]], שם חיים צאצאיהם עד היום. על אף שהאוכלוסייה הייתה קורבן למלחמות רבות ולהגירה, שמרו האווארים על מעמדם כקבוצה האתנית הגדולה ב[[דגסטאןדאגסטן]] גם במהלך [[ברית המועצות|התקופה הסובייטית]]. האווארים עברו תהליכי [[עיור]], ורבים מהם עזבו את כפריהם ההרריים אל הערים, ואל המישורים הפוריים הקרובים יותר לחוף [[הים הכספי]].

לאחר [[התפרקות ברית המועצות]] קיבלה דגסטאןדאגסטן מעמד של [[רפובליקה]] אוטונומית, שהיא [[סובייקטים פדרליים של רוסיה|סובייקט פדרלי]] של [[הפדרציה הרוסית]]. ברפובליקה זו מהווים האווארים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר. עם קבלת חוקת [[דאגסטן]], בשנת [[1994]], ניתן השלטון בדאגסטן בידי "מועצת מדינה" בת 14 חברים, המייצגת את הקבוצות האתניות השונות. בתחילה עמד בראש המועצה ה[[דרגינים|דרגיני]] [[מגומדלי מגומדוב]], כאשר כיושב ראש הפרלמנט שימש האווארי [[מוחו אלייב]]. בשנת [[2003]] שונתה החוקה, וסמכויות המועצה ניתנו לנשיא, שנבחר על ידי הפרלמנט הדגסטני בהמלצת [[נשיא הפדרציה הרוסית]], אך נשיא זה אמור היה להיבחר רק עם סיום כהונת מועצת המדינה. בשנת [[2006]] סיימה המועצה את תפקידה, ומגומדוב פרש מן הפוליטיקה. בהמלצת [[ולדימיר פוטין]] נבחר מוחו אלייב האווארי לנשיאה הראשון של דאגסטן.