לשכת העיתונות הממשלתית – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן=סירוב ללא כל בדיקה אינדיבידואלית להעניק תעודת עיתונאי, בשל מסוכנות אינהרנטית של כל העיתונאים הפלסטינים תושבי האזור – לרבות אלה הזכאים להיכנס לישראל ולעבוד בה – הוא האמצעי הפוגעני ביותר האפשרי. אמצעי זה פוגע בצורה חזקה באינטרס לעיתונות חופשית, שניתן היה למנוע על ידי בדיקות ביטחוניות אינדיבידואליות מוצדקות להפגת הסכנה הביטחונית האישית הנובעת מתושבי האזור, ככל שסכנה כזאת קיימת מתושבים שעמדו בהצלחה בבדיקות הנדרשות לקבלת היתרי כניסה לישראל ועבודה בה.}}

 

 

בתחילת אפריל [[2002]], בהנחיית משרד ראש הממשלה ו[[פרקליטות המדינה]], שללה לשכת העיתונות הממשלתית את תעודת העיתונאי של שני כתבים של רשת הטלוויזיה של [[אבו דאבי]], וממשרד הפנים בקשה את גירושו מהארץ של אחד מהם. המניע לכך היה דיווחים שחשפו תנועות צה"ל ב[[השטחים|שטחים]] והפרת חוק ה[[צנזורה]]{{הערה|{{הארץ|משה ריינפלד|כתבת אבו דאבי עתרה נגד שלילת תעודת עיתונאי|1.784896|7 באפריל 2002}}}}.

באוגוסט 2005, החרימה הלשכה את תעודת העיתונאי של הבמאי והצלם [[שי כרמלי-פולק]], לאחר שתעיד את ההפגנות נגד הקמת גדר ההפרדה בכפר בילעין{{הערה|{{הארץ|ענת באלינט|להשיב תעודת העיתונאי למתעד ההפגנות בבילעין|1.1032565|1 באוגוסט 2005}}}}.

 

 

באפריל 2017 פעלה לשכת העיתונות הממשלתית לגירושו של כתב עיתון [[הולנדי]] שכתב מאמרים בהם מתח ביקורת על ישראל. לדברי הלשכה, תוקף אשרת העבודה של הכתב לא הוארך בגלל שעבד ללא היתר עבודה במשך מספר חודשים{{הערה|{{הארץ|רוית הכט|ישראל מגרשת עיתונאי הולנדי שמתח ביקורת על הכיבוש בטענה ש"לא עמד בכללים"|1.4063010|3 במאי 2017}}}}. באוגוסט 2017 נשללה תעודת עיתונאי מכתב רשת אל-ג'זירה אליאס כראם{{הערה|{{הארץ|ברק רבידו איתי שטרן|לשכת העיתונות הממשלתית תשלול תעודת עיתונאי מכתב ישראלי של אל-ג'זירה|1.4362811|16 באוגוסט 2017}}}}{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|משרד החוץ התריע בפני משרד רה"מ: סנקציות נגד אל־ג'זירה יגרמו נזק תדמיתי לישראל|1.4363275|17 באוגוסט 2017}}}}.