אסכולת מנהיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קלרנית ==> קלרינט
שורה 6:
הראויה ביותר לציון בין הטכניקות המהפכניות של תזמורת מנהיים הייתה טיפולה העצמאי יותר בכלי הנשיפה והקרשנדו המפורסם שלה, שהקיף את כל התזמורת והיה לסימן ההיכר העיקרי של האסכולה. עוד חידושים היו ה[[קישוטים (מוזיקה)|סמיך]] (אפוג'אטורה) ופתרונו ו"זיקוקית מנהיים", מערך של [[אקורד]]ים משולשים בתבנית עולה, שדוגמה לו אפשר למצוא בפתח ה[[סימפוניה]] ב[[סולם (מוזיקה)|סול מז'ור]], אופוס 3 מס' 1 של יוהאן שטאמיץ.{{הערה|באזיל סמולמן, "אסכולת מנהיים", [[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}} סגנון [[שטורם אונד דראנג]] במוזיקה התפתח מאוד במנהיים, והשפיע על דור שלם של מלחינים קלאסיים ואף רומנטיים מוקדמים.
 
חברי אסכולת מנהיים כללו את [[יוהאן שטאמיץ]], [[פרנץ קסאפר ריכטר]], [[קרל שטאמיץ]] ו[[כריסטיאן קאנאביך]], והייתה לה השפעה ישירה מאוד על הרבה מלחיני [[סימפוניה|סימפוניות]] של התקופה, ביניהם [[יוזף היידן]] וליאופולד הופמן. קאנאביך, אחד ממנהלי התזמורת אחרי מותו של יוהאן שטאמיץ, היה גם ידידו הקרוב של [[וולפגנג אמדיאוס מוצרט]] מאז שמוצרט ביקר במנהיים בשנת [[1777]]. לתזמורת מנהיים הייתה השפעה עצומה על מוצרט, שהתוודע שם לראשונה אל ה[[קלרניתקלרינט]]. מוצרט התרשם מאוד מתזמורת מנהיים וכמה מן הסימפוניות וה[[אופרה|אופרות]] שלו נכתבו עבורה, במיוחד לאחר שהתזמורת והחצר כולה עברו ל[[מינכן]] ב-[[1779]], עם עלייתו של האלקטור [[קרל תאודור, הנסיך הבוחר מבוואריה|קרל תאודור]] לכס המלוכה ב[[בוואריה]]. גם בכמה מן ה[[סונאטה|סונאטות]] של מוצרט ל[[פסנתר פטישים]] ניכרת השפעת האסכולה (ומוצרט, כמתברר ממכתביו, היה מודע לכך).
 
גם ה[[מוזיקולוג]] ה[[בריטי]] [[צ'ארלס ברני]] התרשם מאוד מתזמורת מנהיים בביקורו בארמון הקיץ של הנסיך קארל תיאודור, כפי שתיאר במאמר "על המצב הנוכחי של המוזיקה בגרמניה ובארצות השפלה":