גנאיוס אוקטאוויוס – הבדלי גרסאות

בעוד אוקטאוויוס היה נציג מובהק של הסיעה השלטת ברומא בראשות סולה, קינה היה נציגם של ה[[הסיעה הפופולרית|פופולרים]]. כל עוד סולה נשאר באיטליה היה כוחה של סיעתו מובטח על ידי חרבות צבאו. עם יציאתו של סולה בשנת 87 לפנה"ס למזרח להילחם ב[[מיתרידטס השישי, מלך פונטוס]] החל מיד קינה במאבק להעלות את סיעתו לשלטון ולהחזיר את [[גאיוס מריוס]] מהגלות. אוקטאוויוס התנגד בכוח למאמציו של קינה, הדיח אותו מכהונתו והצליח לגרש אותו ואת תומכיו מהעיר לאחר מאבק מזוין ברחובות רומא. לפי ההיסטוריון [[תאודור מומזן]] נהרגו במהלך המהומות כעשרת אלפים איש.

 

 

המצב הצבאי ההולך ומחמיר של האופטימאטים, שהוחרף על ידי התפשטת הרעב בעיר ומגפות שהכו בכוחות סטארבו ואוקטאוויוס אילצו אותם לקרוא לעזרה מצד [[מטלוס פיוס]] שהיה נתון במאבק בדרום איטליה ב[[סאמניטים]]. עם הגעתו של פיוס איחד איתו אוקטאוויוס כוחות וצבאם יצא לגבעות האלבניות על מנת להתעמת עם צבאו של קינה. לרוע מזלו של אוקטאוויוס נאלץ מטלוס לסגת בחזרה לרומא, דבר שיצר קרע בין השניים. אוקטאוויוס התבצר בעמדותיו, סירב לדון בכל הצעת פשרה עם קינה ותומכיו והתייחס למטלוס כבוגד. חוסר האמון שרכש הצבא האופטימאטי לקונסול, בייחוד לאור ניסיונו הצבאי הדל גרם לגלי עריקה גדולים. לאחר שמטלוס פיוס סירב לדרישת הצבא לקחת את הפיקוד העליון, התגברה העריקה וצבאו של אוקטאוויוס התמוסס.