בית המשפט הגבוה לצדק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנמק בדף השיחה |
←השפעה: להלן הנרטיב הנגדי. |
||
שורה 111:
עם התגברות המעורבות של בג"ץ בהתאם ל[[אקטיביזם שיפוטי|אקטיביזם השיפוטי]] נכנס לשיח הציבורי דיון במה שנקרא "מבחן בג"ץ" - "האם פעולה מסוימת של השלטון תפסל בעתירה לבג"ץ?" ומוסדות השלטון נמנעים מלכתחילה מלבצע פעולות שיש סיכוי גבוה שייפסלו על ידי בג"ץ או כפי שהדבר מכונה - "לא יעמדו במבחן בג"ץ". כך למשל, המדינה בחרה את האמצעים שננקטו כנגד [[אלג'זירה]] תוך לקיחה בחשבון של "מבחן בג"ץ"{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|קטר ניתקה יחסים, ישראל בתגובה מקשה על אל-ג'זירה|1.1243619|3 בפברואר 2009}}}}; בלשכת [[השר לביטחון פנים]] הסבירו את אי ההיענות לבקשת ראש הממשלה למנוע צעדה של אנשי ימין ב[[סילוואן]] בכך ש"היועץ המשפטי לא חשב שזה יעבור מבחן בג"ץ"{{הערה|{{ערוץ7||צעדת הימין תתקיים כמתוכנן|203423|24 באפריל 2010}}}}; השר [[אביגדור ליברמן]] ביקש מאנשי משרדו לבחון האם התניית השתתפות בקורס צוערים בשירות צבאי ולאומי תעמוד במבחן בג"ץ{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|דרושים: צוערים אחרי שירות|3517|25 באוגוסט 2009}}}}. בהתאם לכך, ההשפעה של בג"ץ חורגת בהרבה מההחלטות עצמן בכך שהחלטות שונות לא הגיעו לידי עתירה בפני בית המשפט שכן כבר בתהליך קבלת ההחלטות שוקללה עמדת בית המשפט כפי שנראתה על בסיס פסיקות קודמות, על מנת למנוע את התערבות בג"ץ מלכתחילה{{הערה|בהתאם לשיטת ה[[תקדים]], מאפיין זה נכון לכל פסיקותיו של בית המשפט העליון, לא רק בשבתו כ[[בג"ץ]], ובמידה רבה נכון גם לגבי פסקי דין של ערכאות נמוכות יותר, המובאים בחשבון בידי מקבלי ההחלטות.}}.
מנגד, יש הגורסים כי השפעת בג"ץ אינה כה דרמטית. השופטת דפנה ברק ארז במאמרה "גיוס בחורי הישיבות: בין דילמת השפיטות לדילמת האזרחות" ('''מחקרי משפט כב''', התשס"ו - 2006), בוחנת את השפעת בית המשפט בעליון בראי תחום המחקר העצמאי והנפרד שעניינו אפקטיביות של פסיקות בתי משפט במישור הציבורי (לספר הקאנוני בתחום זה של סטיוארט שיינגולד על אודות "מיתוס הזכויות" (The Mtyh of Rights), שביקר את האמונה שבית המשפט יכול להביא לשינוי חברתי כבלתי-מבוססת, ראו גם S.A. Scheingold ''The Politics of Rights - Lawyers,'' ''Public and Political Change'' (New Haven 1974)). ברק ארז מסבירה כי בפועל, התערבויות בית המשפט העליון אינן מתרחבות לתחומי שבאופן מסורתי נחשבו ללא שפיטים, ואף במקרים בהם התערב בית המשפט העליון, לא נראה שינוי של ממש. כך, למשל, לא התערב בית המשפט בהסכמים קואליציוניים, ואף הקביעה כי אין מקום לחלוקת כספים שלא על בסיס קריטריונים שוויוניים וקבועים, לא מנעה מהכנסת לחוקק קריטריונים תפורים, שיבטיחו חלוקה שרירותית של משאבים.
בקצה השני, יש הגורסים כי בג"ץ למעשה נוקט מדיניות מרוסנת בהתערבותו, חרף ההצהרה העקרונית בדבר הרחבת תחומי השפיטות. הגורסים בעמדה זו דוגלים בדרך כלל במנדט שיפוטי רחב, המאפשר התערבות במקרים של נורמות שלטוניות בלתי ראויות (ראו: מרדכי קרמניצר "בג"ץ והתפיסה הרחבה של תפקידו: כתב הגנה" ''אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד - מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית'' (ירושלים - התש"ס), בעמ' 190-193.
== ביקורת ==
| |||