חלקי הדיבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←נגזרות לשוניות של הפועל: הגהה |
מ הגהה |
||
שורה 9:
בעבר היה נהוג לחלק את חלקי הדיבר לפי קריטריונים [[סמנטיקה|סמנטיים]]: שם עצם הוגדר כ"מילה המציינת חפץ או מושג", ופועל הוגדר כ"מילה המציינת פעולה". ואולם אפיונים אלו לא תמיד נכונים, והגדרת המילה על פיהם אינה פשוטה. הבלשנות המודרנית מעדיפה הגדרות המבוססות על מאפיינים מורפולוגיים-צורניים ותחביריים (כלומר, לאחר שהוגדרו כללים למבנה המשפט המדובר וצורותיה, כללים אלו יכולים לשמש להגדרת חלקי הדיבר באופן חותך וברור):
* '''[[שם עצם]]''' - צורה הנוטה לפי [[מספר דקדוקי|מספר]] (יחיד, רבים, זוגי) ולפעמים גם לפי [[מין דקדוקי|מין]] (זכר, נקבה, סתמי), ויכולה לשמש כ[[נושא (דקדוק)|נושא]] או [[מושא]] במשפט.
:שם העצם יכול להיות '''מוחשי''' או '''מופשט'''.
:המוחשי מייצג חפץ שניתן להשיגו ולהכירו באמצעות החושים. לדוגמה שולחן הנתפש בחוש המישוש והראיה, בושם הנתפש בשכלנו בחוש הריח, אויר הנחוֹש במישוש כשהוא בתנועה או באמצעות מכשירי מדידה המביאים את קיומו לידיעתנו בראיה ובצליל.
שורה 16:
*'''[[פועל (בלשנות)|פועל]]''' - צורה הנוטה (בדרך כלל) לפי פעולה, גוף וזמן (פג"ז)
:דוגמה: כתבנו- כתיבה, אנחנו, עבר.
:משמש כ[[נשוא]] במשפט ובחלק מהמקרים מקבלת מושא.
*'''[[שם תואר]]''' (נקרא גם '''תואר''', או '''תואר השם''') - צורה המשמשת כ[[לוואי]] לשם עצם או כנשוא ב[[משפט שמני]]. נוטה בדרך כלל לפי מין ומספר.
:
*'''[[תיאור (לשון)|תואר הפועל]]''' (נקרא גם '''תיאור''') - תואר שמתאר חלק דיבר שאינו שם-עצם. בעיקר משמש לתיאור הפועל.
:לדוגמה: "הוא רץ '''מהר'''". המילה מהר מתארת את הריצה, שהיא הפועַל (בצורתה '''רץ''' - בבניין קל
=== נגזרות לשוניות של הפועל ===
מהפועַל נובעות נגזרות לשוניות נוספות ובהם שמות העצם:
* '''שם פעולה''' - שם המגדיר את הפעולה.
:
:שם הפעולה משלים את הביטוי: הוא פעל את פעולת ה...
:ניתן ליידע את שם הפעולה, להרבותו במספר, ולתת לו כינוי קניין (שייכות): האכילה, אכילתי, אכילות. כמו השמות האחרים בעברית יש לו מין: זכר או נקבה.
שורה 35:
** '''[[שם הפועל|שם פועל]]''' הנקרא גם '''המקור הנטוי''', לדוגמה: לזכור. שם הפועל שייך למערכת הפועל, אך אין לו זמן.
:אי אפשר ליידע שם פועל, והוא תמיד יכלול את [[מילת יחס|מילית היחס]] '''ל'''...
:
:למעשה שם הפועל נובע ממילית היחס למ"ד השיוך המוצמדת ל'''צורת המקור''' של הפועל (למשל בדוגמה שלנו: הוא רוצה ל... '''אכול''').
:שני חלקים אלו אוחו למילה אחת בעברית המקראית הנחשבת אצל החוקרים למאוחרת. תהליך זה קרה אולי בהשפעת הארמית.
שורה 43:
=== חלקי דיבר משניים ===
חלקי דיבר נוספים הם: '''מילות תפקוד''' וביניהם '''כינויים''' הכוללים :
* '''כינוי גוף''' - מילה המייצגת את האדם
:ביחיד: אני, אתה, את, הוא היא. ברבים: אנחנו, אתם, אתן, הם הן.
מילות תפקוד נוספות הן
* '''[[מילות קישור]]''': לדוגמה '''מילות יחס''': על בתוך, אל, מאת, ומיליות כמו מ, כ, ל, ב. '''מילות שיעבוד''': אשר, כי.
:וראו הרשימה הארוכה ב[[מילות קישור]].
* '''שם המספר''': מילה שבעזרתה מונים באופן מופשט ללא ציון החפץ הנמנה. בזכר: אחד, שניים, שלושה, ובנקבה: אחת שתיים שלוש.
שורה 63:
{{חלקי דיבר}}
[[קטגוריה:חלקי הדיבר|*]]▼
[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:תחביר]]
▲[[קטגוריה:חלקי הדיבר|*]]
|